הצטרפו לאיגרת השבועית

- האם זכור לך שקורצת מן החומר אשר ממנו עשויים כוכבים? - כן, אבל ברגע זה הבית הפוך וצריך להביא את הילד לגן ויש לי הופעה בערב והכביסה על החבל ויורד גשם.


האיגרת השבועית

יום ה', 2012 . 8 . 23

היטלר - ההצגה
יום שישי, 31.8.2012, בשעה 14:00

יום רביעי, 5.9.2012, בשעה 20:30 (כל הכרטיסים נמכרו)
יום שישי, 14.9.2012, בשעה 14:00

יום שישי, 28.9.2012, בשעה 14:00

טל': (החדר) 03-5171818, (גיבסון) 0508-497715
למנויי האיגרת 40 ש"ח במקום 60 ש"ח

-------

בימים אלו מתקיימות

פגישות ההכרות

לקורסים השנתיים המרוכזים
לימודי משחק
לימודי בימוי
בתיאטרון החדר
טל', 03-5171818,

מידע כאן וגם בדוא"ל

-------

פגישות ייעוץ
בתחום האישי והיצירתי  
טל': 052-340-1478. מידע כאן וגם בדוא"ל
-------

יש לכם קטע?

שלחו אותו אלינו לאיגרת

-------
לתגובות

-------
אירועים בתיאטרון החדר
-------
סרטוני החדר ביוטיוב

-------

לאיגרות קודמות
-------


באיגרת זו:

•   מדברים על תיאטרון החדר: אבי גיבסון בר-אל
•   שיטת אוריין - המעגל הפתוח: 1. "זו ההצגה שלי!" / 2. הספק והאמון (8)
•   פרשת השבוע: 48. שופטים: דברים ט"ז 18 - כ"א 9
•   בלפור חקק: עקוד
•   יואב איתמר: עיר טרף
•   אסנת ראם: הדוּרים
•   מלכה נתנזון: הָאֵשֶׁל הַמְחֻלָּל
•   קליפ: זיונים זה בשביל קליפים
•   אודישנים דרושים: אולי יש כאן משהו בשבילך
•   אירועים: לוח
•   הכתובת על הדיר: מקבץ פסוקו קצרצר

אבי גיבסון בר-אל מדבר על לימודיו בתיאטרון החדר: "יש כאן משהו שלא קיים בשום מקום אחר".
בימוי: שלי גורל. צילום: גיא דוידי.

קישור קבוע


1. "זו ההצגה שלי!"

"אֲלֶכְּסַנְדֶּר הַצָּעִיר כָּבַשׁ אֶת הוֹדּוּ. הוּא לְבַדּוֹ?

קֵיְסָר הִכָּה אֶת הַּגאלִים. הַאִם לא הָיָה לְפָחוֹת טַבָּח אִיתּוֹ?

(שאלות של פועל שקורא, ברטולט ברכט. תרגום בנימין הרשב,

"גלות המשוררים, שירי סוונדבורג", 1935-1938.

הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1978).

"זו ההצגה שלי!" אמרה השחקנית.

שלה לבדה? לא היה איתה לפחות במאי?

"עכשיו סיימתי לעשות סרט" אמרה המאפרת.

לא היה איתה אפילו שחקן אחד?

ביצירות הבנויות על צוות, כל יוצר מלך.

לפחות בעיני עצמו.

מעט ענווה.

לכאורה, הערה הזאת שייכת ל"רגע של עברית".

למעשה מדובר בתכונה שכל אחד יכול לסגל לעצמו.

האם לאחרונה השתתפת ביצירה כלשהי?

יש להניח כי בקרוב אתה עומד ליטול חלק ביצירה חדשה.

בהצלחה!

א.

--------------

2. הספק והאמון (8)

באיגרת השבועית מובאים קטעים מהמאמר "הספק והאמון"

מתוך ספר "המעגל הפתוח". להלן קטע מס. 8

 

טבע משותף

 

השחקן, כמו גם כהן הדת, נמצאים בצמתים חופפים של מערכות יחסים עם קהלם. מהי מערכת היחסים שבין אישיות ציבורית, תפקיד וקהל, מנקודת המבט של נתינת האמון בתופעות אלו או הטלת הספק בהן?

 

קהל מקיים מערכת יחסים עם דמות, באמצעות שחקן המגלם דמות זו, באותו האופן שבו קהל מקיים מערכת יחסים עם ישות אלוהית, באמצעות כהן הדת המגלם עבור הקהל את תפקיד שליח האל.

 

ישנה לפחות תכונה אחת משותפת לכל הבמות הללו - התיאטרון, הטלוויזיה, הקולנוע, ובית התפילה: הן מאפשרות לקהל לתת ביטוי לצרכים, משאלות וציפיות. קהל משליך אל הבמה את ציפיותיו - האישיות והחברתיות - וזוכה בהגשמתן, קודם לכל בתחום האירוע, כחוויה חושית, נפשית ורוחנית, באמצעות השחקן או כהן הדת.

 

לכאורה נראה שישנו הבדל אחד לפחות בין במת היצירה לבמת התפילה. במת היצירה מציגה את מושא ההזדהות של הקהל באופן מוחשי. מושא זה מגולם בגופו של השחקן המופיע על הבמה, כדוגמת השחקן המגלם את דמותו של המלט. לעומתו כהן הדת על במת התפילה, בדרך כלל, מציג את עצמו כשליח של מושא ההזדהות, שהוא אל או ישות עליונה, שלרוב איננה נתפסת בעין. כהן הדת הוא חוליה מקשרת בין אדם לאל, וברוב המקרים אין הוא מגלם בגופו את דמות האל. ישנו מקרה אחד שבו מגלם שליח האל בגופו את האל. בתרבות הפגאנית מבצע כהן הדת טקס של כניסת האל, השד, או רוחות המתים לגופו. במקרה זה הטקס הפגאני זהה לטקס היצירה התיאטרוני.

 

על במת היצירה משמש השחקן, באמצעות הדמות שהוא מגלם, שליח לדבר קשר עם תופעות שמחוצה לו. דמויות במחזה או בתסריט מתעמתות, בדרך כלל, עם גורל, אל, טבע או תגובות אנושיות של זולתן. כל אלה גורמים שאינם נתפסים בעין והשפעתם על הדמות הבימתית איננה ניתנת לצפייה מראש. גורמים אלו ניתנים להגדרה ככוח חיצוני לדמות או ככוח עליון.

("המעגל הפתוח", עמ' 99-100)

קישור קבוע

(הקטעים הבאים הם מתוך הקובץ "פרשת השבוע", המשמש כפתיח לדיון במסגרת פגישות "המליאה" של תיאטרון החדר. כאן תפיסת המקרא היא דרמטית: אם המקרא היה מחזה, כיצד היינו מתייחסים אליו?)

 

48. שופטים: דברים ט"ז 18 - כ"א 9

"שופטים ושוטרים תתן-לך בכל-שעריך" (שפטים: דברים ט"ז 18).

 

הפסוק הראשון בפרשה מצווה על קביעת המסגרת החברתית המנהלתית. תחילה הוקמה הרשות המחוקקת, והיא נתונה בידי משה בשם אלוהים. אחריו הכוהנים נוטלים על עצמם את האחריות על החקיקה בשם אלוהים. משה מניח את היסודות לחוק העברי, ואז בא תורם של השופטים והשוטרים, הרשויות השופטות והמבצעות. השופטים והשוטרים יפקחו על שמירת המסגרות החוקיות של התנהגות האזרח. בבסיס התנהגות זו אנחנו מקווים למצוא את עקרונות הסדר החברתי, אשר בדת הם מכונים עקרונות המוסר האלוהי. זוהי המסגרת ההיסטורית להתנהגות האדם, שבמקביל לה תתקיים החוויה האישית והחברתית המיידית.

 

כך גם בתחום האירוע האמנותי, שבו יש תחילה לקבוע את החוק המרכזי, שבא לידי ביטוי באמצעות המושג הכולל של האירוע, הרעיון המרכזי שלו, תיאור המקום ההזוי (הבדיוני) ועלילת הסיפור. אחר-כך נקבעים הגבולות הפיזיים לפעילות האמנותית - גבולות האירוע על הבמה, או באולם פתוח, בחדר, בכיכר וכן הלאה. אחר-כך נקבעים גבולות ההתנהגות האנושית - ביטוי מאוזן שנובע מתוך התנועה הנמשכת שבין ההיסטוריה לבין החוויה האישית המיידית. אחר כך יש לייחד תשומת לב לטיפול במצבי ההתנגדות, לשמירה על שלומו ורווחתו של הזולת, וכן הלאה. בכל יוצר מצוי השופט והשוטר הפנימי שלו, והם מקיימים דיאלוג נמשך עם תחומי אישיות אחרים שבתוך היוצר. הדיאלוג הזה נועד לממש את האיזון העדין של היצירה. בפסוק הפותח את הפרשה נאמר: "בכל שעריך". בעת העתיקה שער העיר הוא מקום ציבורי מרכזי, אבל שער מסמן גם פתיחה לקראת חיים חדשים או סדר חדש. השער אינו רק פתח פיזי, אלא הוא גם מסמן פתח לחיים, שער ליצירה, תחילתה של היצירה.

 

על אותם שופטים ושוטרים, המופקדים של שמירת חוק, נרמז שיהיו מופקדים על הצדק: "צדק צדק תרדוף, למען תחיה וירשת את-הארץ אשר-יהוה אלוהיך נותן לך" (דברים ט"ז 20).

 

לכאורה, בפרשה זו, הצדק האלוהי דואג תחילה לעצמו ורק אחר כך לעניי עמו, למדוכאים והסובלים משרירות ליבם של בעלי הכוח החומרי. ובסמוך לדאגה עצמית זו שוב מובא החיזוק לרעיון בדבר תוקפו של אל אחד בלעדי. יש בו חלוקה למה שהוא משלנו, שהוא טוב וראוי, ולמה שהוא לא משלנו, והוא רע ונתעב. לכאורה, כאן משפט הצדק בא לידי ביטוי במחויבות שמטיל האל על מאמיניו, לנאמנות מוחלטת ולדחיית אלים אחרים. הוא תוקף את עובדי הכוכבים, ובאלה כלולים גם האסטרולוגים (דברים: י"ז 3). האל רואה את עצמו כסיבה לקיומו של העם. הוא הדבק החברתי, המאחד את כל חלקי העם. רק לאחר מכן מובאים עקרונות המשפט והצדק שבין אדם לחברו. אלו הם פיתוחים לרעיונות שהופיעו בעשרת הדיברות, במבנה שבתוכם הם מוצגים: תחילה "אנוכי יהוה אלוהיך", ורק לאחר מכן "לא תרצח". "לא תרצח" נמצא מתחת ל"אנוכי יהוה אלוהיך", אבל כשהם מוצגים בפני הקהל בבית הכנסת, הם מופיעים בצורה מקבילה זה לזה. מכאן שהאל מגדיר עצמו כמייצג את עקרון המוסר.

 

התיבה "צדק" מופיעה פעמיים. אפשר לטעון שהיא מופיעה כך לשם הדגשת הרעיון, כמו בדרך הדיבור השגור: "זה משהו משהו! הצגה הצגה! ספר ספר! ארוחה ארוחה! הטוב שבטוב! הנכון שבנכון! האמת לאמיתה!" הדגשה שמלמדת על המשאלה להגיע למימושו המלא של רעיון. אבל "צדק צדק תרדוף(דברים טז, 20). מרמז על המשאלה להגיע לגרעינו המרכזי של הצדק, שם הוא נמצא במצבו הטהור, שבמהותו הוא מסמן מוסר אנושי.
מובן שאין מדובר רק בהגדרתו של צדק, אלא בעשייתו. לא רק בהגדרת עצמך כמי שהצדק נר לרגליו, אלא כמי שעליו מוטלת החובה האנושית ליטול נר זה ככלי להארת הדרך ליישומו של הצדק. גרעינו המוסרי של הצדק טבוע בכל אדם כתנאי הכרחי, גם במי שמתכחש לו, ועל כך הורחב במקומות אחרים, ומתוך כך נובע ההכרח לעשיית צדק.

קישור קבוע

(לפעמים ציור מדליק מילים. הציור של רמברנדט, עקידת יצחק, הוביל לכתיבת השיר. נכתב בהשראת בראשית כ"ב וציורו של רמברנדט(

אַבְרָהָם הִשְׁכִּים עִם שַׁחַר
רמברנדט, עקידת יצחק, תחריט

קָשַׁר כְּתונֶת זָהָב לִבְנוֹ
וְלא אָמַר דָּבָר
לְשָׂרָה.

אַבְרָהָם אָהַב אֶת יִצְחָק
קָשַׁר עֵצִים לְגַבּוֹ
וְלא אָמַר דָּבָר
לְשָׂרָה.

יִצְחָק שָׁב אֶל אִמּוֹ
מֵהַר הַהֲרֵיגָה
כָּבוּי מִן הַנְּהָרָה
כֻּתָּנְתּוֹ מְקֻמֶּטֶת
מִסִּימָנֵי הַקְּשִׁירָה.

יִצְחָק שָׁב בּוֹדֵד לְאִמּוֹ
סִפֵּר לָהּ כַּמָּה אָהַב
אָבִיו
אוֹתוֹ.
וְאֵיךְ כִּסָּה אֶת עֵינָיו בְּאִבְחַת
כַּף, בַּצִּיּוּר שֶׁל רֶמְבְּרַנְדְט.

יִצְחָק שָׁב עָקוּד לְחַיָּיו
זָכַר אֵיךְ אָבִיו מַסְתִּיר
בְּשָׁחוֹר לָבָן אֶת מַאֲכַלתּוֹ
וְלא דִּבֵּר עִם אָבִיו
עַד יוֹם
מוֹתוֹ.

יִצְחָק שָׁמַר כֻּתּונֶת
שֶׁבְּקָצֶהָ קָרוּעַ
חוּט.
וְחַי כָּל חַיָּיו
כְּזָהָב שָׁחוּט.

 

(בלפור חקק)

קישור קבוע

הַמּוֹנִיּוֹת נָעוֹת בְּרַחַשׁ חֲתוּלִי

הִבְהוּב חוֹלֵף בְּעֵין הַפָּנָסִים

דָּג טֶרֶף נָע בָּאַקְוַרְיוּם בְּכִכַּר

עֲטַלֵּפִים בְּלַיְלָה כְּבָר נָסִים.

אֵין פָּאבּ לִדְפּוק בּוֹ אֶת הָראשׁ

וְאֵין לִי כֶּסֶף לַמָּלוֹן

וּבְשָׁעָה הֲכִי קָרָה בַּלַּיְלָה,

אֲנִי הוֹלֵךְ לִישׁון בַּמִּכְבָּסָה.

מְכוֹנַת כְּבִיסָה לוֹעֶסֶת אֶת בִּגְדִּי

וְאֵין בְּמַה לְּהִתְכַּסּוֹת.

יֵשׁ לִי חֲמִשָּׁה שְׁקָלִים

וּמְיַבֵּשׁ שֶׁמִּתְחַשֵּׁק לִי לְנַסּוֹת.

סִיבוּב וְעוֹד סִיבוּב

כְּמוֹ אוֹגֵר בִּמְרוּצָה,

הָיָה לִי חַם

וְהַמְּיַבֵּשׁ לָחַשׁ כַּאֲהוּבָה

הֵעִיר סוֹף סוֹף קִבְּלָה אוֹתִי

כְּמוֹ בֵּיצָה בְּבֶטֶן שֶׁל נָחָשׁ.

חַשְׁתִּי כְּמוֹ בָּרֶחֶם אֵם, וְנִרְדַּמְתִּי.

דָּמִי צִיֵּר מִלּוֹת חִבָּה,

לַפּוֹעֵל אֲשֶׁר נִקָּה אוֹתָן עִם בּוקֶר

נָכוֹן יוֹם מְעַיֵּף, וְיָד כְּאוּבָה.

קישור קבוע

בְּמִצְעָד מִשְׁפָּחְתִי, אָנוּ

מִתְנַהֲלִים בְּקֶצֶב סָדִיר

שֶׁל פַּחַד וְהֶרְגֵּל.

הַזַּעַם מְקַלְקֵל

אֶת הַשּׁוּרָה.

קישור קבוע

בְּחַלּוֹנִי שׁוּב נִקֵּר הָעוֹרֵב וְהִכָּה בִּטְפָרָיו

יָדַי שְׁבוּיוֹת

רַגְלַי צָבוֹת

גּוּפִי רָעֵב לַצְּלִיל הָאֶחָד שֶׁאָבַד

מִלָּה – וְלוּ מַחֲצִיתָהּ

 

אָבִי אָבִי

שֶׁלּא תִּפּול עָלַי אֵימַת הָאֵשֶׁל הַמְחֻלָּל מִן הַכְּנִימוֹת

 

(מלכה נתנזון, משוררת)

קישור קבוע

שני קליפים מיתולוגיים

1. שרה סילברמן אומרת לג'ימי קימל שהיא מזיינת את מאט דיימון.

2. ג'ימי קימל אומר לשרה סילברמן שהוא מזיין את בן אפלק.

פריים טיים בטלוויזיה אמריקאית בשיתוף שורה ארוכה של כוכבים והצפצוף ההיסטורי שנשמע בכל פעם שהמילה "f*@#ing" נאמרת ע"י מי מהדוברים. זה קרה לפני שלוש שנים. שנות דור במושגים של טלוויזיה ורשת. היסטוריה אמריקאית. איך זה נראה היום?























קישור קבוע

נא לעבור לדף אודישנים דרושים.

קישור קבוע

היטלר

 

(צילום: מיכל ברץ קורן. איפור: יסמין מגן)

וגם קוואקר, בלונדי ואווה בראון

- הוידוי האחרון

 

"זהו מבצע של משחק נדיר, אך בלי ספק יותר מהטכניקה והאמנות, זאת מלאכת מחשבת המבטאת את הרעיונות הנועזים והמאתגרים של המחזה. משחקו של אוריין הוא כאספקלריה לכל אלה; לעתים היא כולה בדולח, לרגעים היא כנחושת קלל, גם קעורה וגם קמורה, מעוותת, אך תמיד ישרה וישירה".  (צבי גורן, אתר הבמה)
"ביצוע וירטואוזי!"  (חיה בראל, קול ישראל, רשת א', "שורה ראשונה")

"חוויה נהדרת!  אמיר אוריין מתגלה כפרפומר יוצא מן הכלל".  (יוני איתיאל, קול ישראל, רשת ב', "מה יהיה עם יואב גינאי")

"אמיר אוריין בהופעתו האינטנסיבית, עושה את הבלתי אפשרי. הוא מחשמל ומצמרר ומחייה לפנינו את המפלצת המתועבת ביותר שידענו".  (אליקים ירון, קול ישראל, רשת ב', "בחצי היום" וגם "מעריב")

"תצוגת משחק מדהימה. אירוע שהוא בדיוק ברוח הזמן!"  (יואב איתמר, עורך, מנחה, מבקר תיאטרון)

 

היטלר לא מת בבונקר שלו בברלין ב-30 באפריל 1945. הוא נמלט וחי בסתר. עתה הוא זקן ויודע שימיו ספורים. הוא חולם להגיע למדינת ישראל כדי שהיהודים יהרגו אותו. הוא מאמין כי אז יתעוררו כל הנאצים בעולם ויפתחו במלחמת עולם סופית והמוות שלו יסמן את תחילת סופו של העולם כולו. כך הוא מגיע לישראל וכאן אנו פוגשים בו, ישיש נרגן והזוי.

טרגי-קומדיה אפלה

 

מחזה: טובה רוגל ואמיר אוריין

בימוי: אמיר אוריין ואבי גיבסון בר-אל

משחק: אמיר אוריין

 

יום שישי, 31.8.2012, בשעה 14:00

יום רביעי, 5.9.2012, בשעה 20:30 (כל הכרטיסים נמכרו)

יום שישי, 14.9.2012, בשעה 14:00

יום שישי, 28.9.2012, בשעה 14:00

טל': 0508-497715, 03-5171818
למנויי האיגרת 40 ש"ח במקום 60 ש"ח
 (לקבלת התוכנייה
 


"המליאה" של תיאטרון החדר
דלת פתוחה ליוצרים ולצופים.

פגישה דו-שבועית באווירה נינוחה.

הפגישה הבאה של המליאה:
יום ו', 24.8.2012, בשעה 16:00

בחדר ברחוב הרב קוק 8, תל-אביב. 

במקום מוגש כיבוד קל והוא מוגדר כמקום פרטי.
תשלום: 20 ש"ח כולל כיבוד. משך הפגישה: 3-4 שעות בערך.

אפשר להשתתף ואפשר לצפות בלבד. "המליאה" פתוחה לכל.

רצוי לתאם מראש בטלפון: 03-5171818, או בדוא"ל: כאן.

 

מונודיא 2012

לחיות בבועה, לפרוץ ממנה ולעשות חשבון נפש לפני יום הדין.

ערב מונולוגים-דיאלוגים של בוגרי תיאטרון החדר.

כתבו וביימו חברי קבוצת המנחים-במאים. מבצעים חברי קבוצת השחקנים.

מנחים-במאים (לפי א"ב):

אנה מינייב, אריק אלון, רן בן עזרא, שירלי ליגום, שלי קלינג, שרון שלומי.

משתתפים (לפי א"ב):

אודי גרוס, אוֹרִי גביש, איתמר ברקאי, אמיר גולדמן, אסתי שמסיאן, ארז ברט, בתי באזוב, יהונתן כלפה, יעל כץ, ירון ליבוביץ, מיכל שמש מוגילנר, משי רזניקוב, נדב בן חורין, נועה מאיר, נטעלי דוננפלד, עדי חג'בי, פרד דוד אלבז, צחי פרידמן, ריטה ליבוביץ, שירה בן צבי.

תודה לאבי גיבסון בר-אל, לרחל וילנר ולצוות התיאטרון של יפו

ניהול אמנותי: אמיר אוריין

יום חמישי, 20.09.2011, בשעה 20:00

התיאטרון של יפו, רחוב מפרץ שלמה 10, יפו העתיקה. טל': 03-5185563

 

אורתו-דה: אבנים, ויה דולורוזה ואורתו-דה נייט

- מבית היוצר של תיאטרון אורתו-דה

"אבנים" - מופע ויזואלי בהשראת פסל "מורדי הגטאות" של נתן רפפורט (1911-1987). המופע זכה עד כה בשישה פרסים בינלאומיים ומייצג את ישראל בכל העולם.

יוצר ובמאי: ינון צפריר. במאי שותף: דניאל זעפרני. ייעוץ וליווי אמנותי: אבי גיבסון בר-אל.

שחקנים: ינון צפריר, אבי גיבסון בראל, מוטי סבג, חזי כוהן / עמית ברעם, נוגה דאנגלי / הילה ספקטור, מייקל מרקס / יניב מויאל.

"אורתו-דה נייט" – ערב חד פעמי חוזר, שבו מוצגת היצירה החדשה של אורתו-דה: "ויה דולורוזה", ועוד הצגה אורחת ממבחר היצירה הישראלית.

יום ה', 30.8.2012, בשעה 20:30

ההצגות מתקיימות אחת לחודש באולם צוותא 3, תל-אביב, בשעה 20.30. 

תודה לתיאטרון החדר!

להזמנת כרטיסים: 03-6950156/7, או ישירות באתר צוותא.

מחיר כרטיס: 60 ₪. למנויי האיגרת השבועית: 40 ₪. קוד בקופה: "כרטיס ידיד".

http://www.youtube.com/watch?v=wsrNs2mkx38

 

אורטל חייבת למות

מותחן פסיכולוגי.

אחד מסופרי המתח המצליחים בארץ פותח את הפה בערב פרובוקטיבי. הוא חושף בסערה את הסודות שמאחורי כתיבת ספרי "אורטל" ומגלה פרטים מספרו החדש. אורטל - דוגמנית, בלשית, מרגלת ומומחית לאומנויות לחימה. עכשיו היא חייבת למות.

בהשראת "על אמת" מאת רוני גלבפיש. מחזה: איתמר נצר, שרון שלומי, רונן קובלסקי.

בימוי: יניב מויאל. עוזר במאי: רן בן עזרא. משחק: שרון שלומי, איתמר נצר, רן בן עזרא.

ייעוץ אמנותי: אמיר אוריין.

מוצ"ש, 1.9.2012‏, בשעה 20:30, בתיאטרון החדר, תל-אביב עלות כרטיס: 20 ש"ח.

057-7827000. 052-528-4234 / 054-533-5135 






















 

אנסמבל קוקייה: תחושת בטן

תיאטרון בתנועה, סוחף וססגוני. סיפורה של אישה היוצאת כנגד התפקידים החברתיים שהוטלו עליה כאישה. לידה, אמהות, קנאה, תחרותיות, מניפולטיביות, דימוי הגוף, שיפוץ הגוף ושאיפה לשלמות. מסע מרגש של עוצמה, צחוק וטירוף חושים.

בימוי: רן בן עזרא ושרון שלומי. מחזה וכוריאוגרפיה: שרון שלומי.

משחק ומחול: ליאור ג'ייקובס, רונית הריס, שלי בן אברהם, שרונה בוטנרו ושרון שלומי. עיצוב תפאורה ותאורה: סיון יחזקאלי וענת בילו. עיצוב תלבושות: לילך שדה ורותם בצלאל. עריכת סאונד: איתן בהר. מנהל הפקה: איתמר נצר.

ייעוץ אמנותי: אמיר אוריין – תיאטרון החדר.

יום שלישי, 4.9.12, בשעה 20:30, ב"התיבה" - חצרות יפו, שד' ירושלים 19, יפו.

60 ש"ח. להזמנות ומידע: 054-5335135, 052-5284234.























בגדי חורף אבא

מונודרמה הבוחנת את שבירתו של התא המשפחתי דרך עיניה של ילדה. חווית הגירושין של הוריה מחייבת אותה לעבור מסע התבגרות בעל כורחה. היא מכינה את עצמה למסע בריחה, וכך היא מקווה להציל את נישואי הוריה.

זוכת ציון לשבח תיאטרונטו 2012. מחזה: משה פרסטר. בימוי ועריכת טקסט: הדס גלבוע-קריידלמן. משחק: הילה הלוי-מצקר. מוזיקה: עדי דוייטש. תפאורה ותלבושת: ענת מרוק-קפן

יום שלישי, 4/9 בשעה 21:00 בקאמרי. הזמנת כרטיסים בטל' 003-606096. קוד הנחה לנמעני האיגרת השבועית של תיאטרון החדר: 457. לאחר ההצגה: שיחה עם היוצרים.

 

המרכז לתיאטרון של עכו

החממה למחול של המרכז לתיאטרון של עכו
23.8 | חמישי | 21:00
30.8
| חמישי | 20:00 | תיאטרון תמונע
*ניתן לממש באמצעות מנוי גם הצגות במרכז
תענוגי גוגי - בכורה!

יצירת מחול חדשה מאת מירב כהן

תשוקה וסקס מניעים את העולם כבר אלפי שנים.
כוריאוגרפיה: מירב כהן | כתיבת תסריט: ארל׳ה הצמצם הבוער
רקדנים יוצרים: יואב גרינברג, תמר בר ניב, מירב אלחדף, מירב דגן
ניהול אומנותי: סמדר יערון, אסנת שנק-יוסף | הפקה: רויטל מלכה, המרכז לתיאטרון של עכו. משך המופע: כ- 45 דק'
המרכז לתיאטרון של עכו, 04-9914222.  ויצמן 1. העיר העתיקה - עכו

www.acco-tc.com , acco.tc@gmail.com  

למנויי מפעל הפיס: 1+1 על קניית כרטיס, או 30% הנחה על כרטיס אחד
מחיר: 60 ש"ח, או 40 ש"ח לסטודנטים, חיילים וגמלאים

המרכז הישראלי
לתיעוד אמנויות הבמה: בפייסבוק

 

מונולוגים ודיאלוגים לשחקנים/ות:

כתבו אלינו ונשלח קובץ: (הדוא"ל שלנו)

קישור קבוע

-------------- -------------- --------------

השבוע, בעבודה על "רומיאו ויוליה" נתגלתה לי ההבנה:

ההפך מהאהבה היא לא השנאה אלא הפחד.

(איתמר ברקאי, קבוצת משחק)

-------------- -------------- --------------

"ברצוני לאמץ את כולכם אל לבי ולומר לכם

כי הדבר אשר הכתיב את בואי למקום זה,

הוא הרגש הטהור והאציל של בן גזע נבחר,

אל בני גזע נבחר".

(היטלר בהצגה "היטלר")

--------------

"אתה יכול לדבר על מה שאתה רוצה לדבר
אבל לא על כל מה שאתה רוצה לדבר".

(פאולינה בהצגה "העלמה והמוות")

--------------

קטן זה יפה.

אינטימי זה נכון.

(אינטימיזציה של האירוע האמנותי)

-------------- -------------- --------------

הטלוויזיה החברתית

סרטונים ומבזקים   

(אהוד שם טוב, 052.5433100)

-------------- -------------- --------------

הירקון 70

מהדורת חדשות שבועית

(הירקון 70)

קישור קבוע

אמיר אוריין - תיאטרון החדר

רחוב הירקון 29, תל אביב 6801138
טל: 03-5171818.  פקס: 03-5160706. 
דוא"ל: info@roomtheater.co.il