הצטרפו לאיגרת השבועית

מתח קל? קחו נשימת אנחה גדולה וטובה וסיימו באנחה קורעת לב. עדיין יש מתח? קחו שוב נשימה אנחה. זה עובד!


האיגרת השבועית

יום ה', 2014 . 9 . 11

-------
שנה טובה!
-------
לימודי המשחק של החדר
לפגישות הכרות: טל': 03-5171818
מידע כאן, וגם בדוא"ל
-------
יעוץ אישי
טל': 052-340-1478. מידע גם כאן וגם בדוא"ל
-------
יש לך קטע? שלח/י אותו לאיגרת
סרטוני החדר ביוטיוב
, אירועים בתיאטרון החדר
לאיגרות קודמות . לתגובות
-------

-------
הנוסע הסמוי
מונודרמה חדשה!
יום ה', 18.9.2014, 20:30
טל': 03-5171818
052-340-1478
-------
המליאה
דלת פתוחה לכולם
יום ו', 19.9.2014, 16:00

טל': 03-5171818
052-340-1478
-------


באיגרת זו:

•   שיטת אוריין - המעגל הפתוח: הסוד היומי שלי (2)
•   פרשת השבוע: 50. כי תבוא: דברים כ"ו - כ"ט 8
•   טאל לוי: עולם במה טיפול (16)
•   פינה חמה ליוצר/ת: חנה מרון
•   קליפ: ג'ואן ריברס ז"ל
•   אודישנים דרושים: אולי יש כאן דבר בשבילך
•   אירועים: לוח
•   הכתובת על הדיר: מדור סיכות

לא פתטי. לא הזוי. אלא דבר ממשי ולא מובן מאליו. פעולות קטנות מתקנות מציאות, מרחיבות את הדעת, גורמות סיפוק אישי. לעשות בכל יום מעשה אחד טוב שלא נראה ממנו רווח מידי והוא יכול להיות פשוט וקל ביותר.

 

יש לי כבוד רב לעמותות של עזרה למוחלשים. במדינה שבה השלטון המרכזי, הלכה למעשה, הסיר מעל עצמו את האחריות לגורל אזרחיו, העמותות ממלאות את התפקיד שהוא היה אמור לבצע. אבל ישנם דברים קטנים. מאד קטנים, נסתרים מן העין, כמו ל"ו צדיקים שעליהם עולם עומד.

כן, בתוך עמי אני יושב וכמוך אני רואה אותם צועדים ברחוב, מכונסים בעצמם, מבטם נעוץ בנקודה לא מסוימת בחלל שלפניהם, שאף אחד לא יחשוד בהם שהם רוצים להיכנס לנשמה של זולתם, שלא ירדפו אותם, שלא יפגשו במבטו של הזולת, שהוא, כמו המבט שלהם עצמם, קודר, מאוים, מאיים, מרתיע. מבט של אימה שקטה בעיניים, לוחש לאיטו: מהיכן תפתח הרעה?

האם מי שנמצא במצבם יכול לצאת אל הרחוב בחיוך, לשים על עצמו חזות רגועה, זקופה, נינוחה, לשלוח אור לבן מרפא ולעשות מעשה אחד קטן וטוב למען העולם?
כן. הם יכולים.

כי ההתכנסות, האימה, האיום, נעשים מתוך בחירה.

גם החיוך הוא בחירה.

בחרו בחיוך.


אבל תחילה, מה לא עובד בעליל?

 אשת תקשורת אחת שיש לה תכנית רדיו פופולארית ב"קול ישראל" התלהבה והמליצה להמוני בית ישראל לאמץ קשיש לקראת החגים של ראש השנה היהודי. אתם מתארים לעצמכם מה היה קורה אם המוני בית ישראל וזוגתו היו מאמצים את ההמלצה? קשישים בכל רחבי האימפריה הישראלית היו נמלטים על נפשם בצעדים איטיים ככל שמרשה ההליכון, והאזרחים הנמרצים רודפים משיגים מחלקים ביניהם את שלל הקשישים. "עכשיו אתה תשב ותאכל את האוכל שהבאתי לך ואחר כך נעשה אמבטיה!" קשישים קרועיי בגד וחשופי שת וזעקתם עולה השמימה נפוצים לכל עבר מחמת ההמלצה המפליגה ההיא.

כמובן שאין חשש שדבר מכל זה יקרה. המוני בית ישראל ספונים בחדרי התודעה הדחוסים של עצמם, רדופיי אימת הקיום היומי, ההישרדות החודשית ואימת השלטון שאינו פוסק מלהעריף עליהם הפחדות חדשות לבקרים ובכלל מי שומע "קול ישראל"? קשישים.

מסקנה: אם מבקשים ממך ללכת ולהצטיין באיזו משימה הומאנית ואתה לא הולך, אתה צפוי להתעוררותו של מוסר כליות מייסר, תסכול, כעס, מריבות, ירידה ביכולת החיסונית של הגוף ושפעת. שפעת שאתה כמובן תכנה אותה, אם ישאלו אותך, "הצטננות קלה" אבל הסבל יהיה גדול. זו משמעותו המקורית של המושג קורבן תקשורת.

על כן, אל תלחץ על עצמך. עשה מה שאתה יכול. עזור למי שאתה יכול. לא בהצטיינות ולא בדחיפות. לא במאמץ להשיג איזו תעודת הצטיינות דמיונית. דברים קטנים. הקשבה לרגע, מבלי להיכנס לדבריו של הזולת, מבלי להשפיל אותו מבלי משים. שמור לשונך מרע, לפחות ככל האפשר. כל אלו ודומיהם עושים עולם טוב יותר לא פחות מכל מפעלי העמותות למען ההוא והזה.

סיפור קצר על מאמא תרזה:
מאמא תרזה, נזירה אלבנית-קתולית, מיסיונרית, פעילה הומניטרית ומקימת מסדר המיסיונרים שסייע לעשרות אלפי אנשים. בשנת 1979 הוענק לתרזה פרס נובל לשלום. בשנת 1980 פרס בראט רטנה, הפרס האזרחי הגבוה ביותר בהודו. בשנת 1996 היא קיבלה אזרחות כבוד בארצות הברית. בשנת 2003 הוכרזה כמבורכת על ידי האפיפיור יוחנן פאולוס השני.

שחקנית ישראלית אחת, בוגרת תיאטרון החדר, נסעה בשעתו להודו והצטרפה לבית החולים של מאמא תרזה כדי לסייע לנזקקים. היא חזרה משם לאחר זמן קצר יחסית באופן חשוד. היא ספרה (ועכשיו כבר ידוע ואפשר לגלות שוב) שהאישיות הדגולה תרזה לא הניחה לחולה לקבל טיפול לפני שהטבילה אותו לנצרות. לזה קוראים אצלנו "לעשות את עבודת השם שלא לשמה" אלא לשם המיסיונריות. לעיתים היה מדובר בסכנת חיים ממש. תרזה הייתה ידועה במזגה הרע וחייכה רק כשהופיע צלם בשטח. שנים רבות היא הפעילה אנשים שישתדלו עבורה לקבל את פרס נובל.

 

לפתע מצאתי עצמי מדבר סרה באישיות שאינה בת הדת שלי ועל כך אני מתנצל. תרזה הוא השם הראשון שצץ במוחי. כמובן שיש רודפי כבוד בכל דת ובכל אתר. התפקיד שלנו הוא לבקר את עצמנו. לבקר אחרים? יבקרו האחרים את עצמם.
חמלה.
ענווה.
כן, וגם:

לייחד פנאי להתבוננות בעולם.
זהו פרק נוסף.
נדבר על זה.
שנה טובה!

באהבה,
אמיר

קישור קבוע

(מתוך הקובץ "פרשת השבוע", המשמש כפתיח לדיון בפגישות "המליאה" של תיאטרון החדר. תפיסת המקרא כאן היא דרמטית: אם המקרא היה מחזה, כיצד היינו מתייחסים אליו?)

 

50. כי תבוא: דברים כ"ו - כ"ט 8

פרק כ"ז 15-26: שנים-עשר פסוקי ה"ארור", כנגד שנים-עשר שבטי ישראל.

פרק כ"ח: פסוקי ה"ברוך", ואחריהם שוב פסוקי ה"ארור".

 

כברוב הנאומים האלוהיים - מספר פסוקי הקללה גדול ממספר פסוקי הברכה. המילה "בָּרוך" מופיעה 6 פעמים בפרשה, אבל "אָרור" מופיעה 18 פעמים - פי שלושה. כל אלו מספרים בעלי משמעות קבלית מורכבת. תופעה דומה חוזרת במקומות רבים אחרים. מדוע רב ה"ארור" על ה"ברוך"?

 

אנו טוענים שהמצב הטבעי של האדם הוא האושר. הסבל הוא צורה של פרימת המרקם העדין של האושר. ברגע שמתעוררת בנו חווית-אושר, אנו נוטים לקבל אותה ולהירגע, לגלות חיבה וידידות. את האושר אנו מקבלים כדבר מובן מאליו. אנו נהנים לקבל ברכה ומחמאה ומשתדלים להימנע מכל צורה של קללה ושלילה. בדרך כלל המחמאה מרגיעה אותנו. יש גם מי שמחמאה עלולה לגרום אצלם לעליית מתח והתנגדות. אלה נדרשים לברר באופן דחוף את סיבתה של תגובה כזאת ולתת לה ביטוי באמצעות יצירה. אבל רוב בני האדם נהנים לקבל מחמאות. השלילה באופן כללי, והקללה במיוחד, מעוררות דריכות, התנגדות ותוקפנות מידית ו/או לאחר זמן, באופן גלוי או סמוי. בכל מקרה, כל צורות השלילה מעוררות מתח, המתפרש על פי נסיבות הדברים.

 

בניסיונות שנערכו לאחרונה בגירוי גזע המוח, במסגרת מחקרים בתופעות פוסט-טראומטיות, התברר שהוא מגיב היטב לגירויי סכנה, ואינו מגיב לגירויי שגרה. האם פירוש הדבר שמוח האדם בנוי להישרדות בלבד? לאו דווקא. אזורים גבוהים יותר במוח מטפלים גם במשמעותה ובייעודה של הישרדות זו. האדם שורד? יתכן שזהו תנאי הכרחי, אבל תכלית ההישרדות, והגדרת ייעודו של האדם, הם הנותנים טעם לחייו.

 

אל סמכותי בעל השפעה תודעתית מרבית כמו האל היהודי לא יכול להרשות לעצמו להניח לקהל מאמיניו להירגע לצלילי המחמאות, ואולי גם להיכנס למצב של שאננות או אדישות, שעלולה להנמיך את רמת הערנות של המאמינים, או להביא לידי כפירה.

 

במסגרת הסמכותית הקיימת ביהדות המתהווה, דרוש לו לאל להיות מאיים ומעורר מתח, יותר מאשר מרגיע ומנחם. הפסוק הבא מגדיר במרוכז את מערכת היחסים שבין האל לעמו, בבחינת מערכת יחסים זוגית דינמית, המשופעת בעליות ובירידות, אך היא נתונה בקשר נצחי: "וְהָיָה כַּאֲשֶׁר-שָׂשׂ ה' עֲלֵיכֶם לְהֵיטִיב אֶתְכֶם וּלְהַרְבּוֹת אֶתְכֶם כֵּן יָשִׂישׂ ה' עֲלֵיכֶם לְהַאֲבִיד אֶתְכֶם וּלְהַשְׁמִיד אֶתְכֶם" (דברים כ"ח, 63).

 

קטעי הנחמה המובהקים, מופיעים מאוחר יותר, בדברי הנביאים. ההפטרה של פרשת "כי-תבוא", ישעיהו ס', היא נבואת נחמה:

"קוּמִי אוֹרִי כִּי בָא אוֹרֵךְ וּכְבוֹד ה' עָלַיִךְ זָרָח" (1).

"תַּחַת הֱיוֹתֵךְ עֲזוּבָה וּשְׂנוּאָה וְאֵין עוֹבֵר וְשַׂמְתִּיךְ לִגְאוֹן עוֹלָם מְשׂוֹשׂ דּוֹר וָדוֹר" (15).

"לֹא-יָבוֹא עוֹד שִׁמְשֵׁךְ וִירֵחֵךְ לֹא יֵאָסֵף כִּי ה' יִהְיֶה-לָּךְ לְאוֹר עוֹלָם וְשָׁלְמוּ יְמֵי אֶבְלֵךְ" (20).

 

סיומה של הפרשה הוא תחילתה של הבאה אחריה – ניצבים: טקס כריתת הברית בין האל לעמו.

קישור קבוע

(קטעים מעבודת המחקר של טאל לוי, אמנית מופיעה ומטפלת בתנועה, בוגרת תיאטרון החדר. בוחנת את הערך התרפויטי המוסף שב"שיטת אוריין - המעגל הפתוח", בעבודה עם אמנים מופיעים. מנחה: ד"ר אסתר הס, מכללת לסלי, נובמבר 2012)

 

1.ג. טיפול בהתנגדות (המשך וסיכום)

 

לפי אוריין (1998) ככל שמתרבה הידע בנושא עבודת מנחה-שחקן, כך מתרבים דפוסי ההתנהגות בתחום האירוע האמנותי, שניתנים ליישם גם במציאות. למשל מחויבות לבחירה אישית כתנאי להתפתחות - גם כל מה שאנחנו "ממציאים", הוא כיצירה שלנו. מה שאנחנו מביאים ומוציאים לאור, הוא פרי התודעה האנושית.

 

מרואיינת 5, ג', עו"סית קלינית ומנחת קבוצות, לומדת בימים אלה פסיכותרפיה, מביעה את דעתה על טכניקת טיפול בהתנגדות דרך 'להמציא' הכלולה בשיטה, כאשר מתמודדים עם התנגדות במהלך הלימוד:

 

"'להמציא' זה גם להתגבר על ההתנגדות וגם להביא משהו אישי. כשחקנית, אם את מביאה משהו אישי זה חושפני וקשה. לכן, אם את ממציאה, אלה דברים מעצמך אבל יותר במעורפל ואז את חשה הרבה יותר מוגנת. האפשרות 'להמציא' היא בעיניי משמעותית, וזה דווקא אמצעי שהייתי שוקלת להשתמש בו כמטפלת."

 

ההתנגדות כבר הוכחה כגורם טיפולי מסייע בתהליך הטיפולי. סאנדלר, דר והולדר (1992), מסבירים את מושג ההתנגדות לפי פרויד כ"כוחות של המטופל להתנגד לטיפול." מקורה של ההתנגדות, לפיהם, היא הרצון להימנע מזיכרונות/רעיונות/דחפים מכאיבים, העלולים להציף רגשות של בושה, גינוי עצמי וכאב פיזי.

 

קוהוט (2005) מתייחס למקומה של "הגנה" כהתנגדות בתאוריה הפסיכואנליטית בת-זמננו. הוא בוחן את השאלה האם האנליזה של ההגנות/התנגדויות עודה יסוד שלא ניתן לוותר עליו באנליזה קלינית כמו שפרויד חשב שהִנה. לפיו, פסיכולוג העצמי הפסיכואנליטי מזהה את רישומיו על השדה בו הוא צופה, ומרחיב באמצעות הכרה זו ובאמצעות מגע אמפתי עם נתוני חוויותיו הפנימיות של המטופל, את תפיסתו את המטופל.

 

לסיכום, טכניקת הפעלת הכוח בהופעה ובחיים וטכניקת ה"המצאה" בעת הלימוד, במקום בו מתעוררת התנגדות, סייעו למרואיינים להבין את המקום בו הם נמצאים, את ההתנגדות שהם חשים ונתנו להם כלים להתמודד מולה. על השימוש בהתנגדות ככלי מקדם, כמו גם על הטיפול בהתנגדות באמצעות כוח עוד אדון בהמשך התזה, ככלי עזר בהופעה וככלי קבוצתי.

(עמ' 51-50, המשך יבוא)


קישור קבוע

"אני המשוגעת משאיו, השפויה יותר מכול" -

הווידיאו האחרון של חנה מרון ז"ל - קלאסי


קישור קבוע

יהודייה, קומיקאית, פטריוטית שרופה של הימין הלאומני, האמריקאי והישראלי, הלכה לעולמה השבוע בגיל 81. מכל הקליפים בחרנו בזה שבו היא מתראיינת ל"מצב האומה" ואומרת שהיא אוהבת את ישראל, בעשר צורות שונות.


קישור קבוע

נא לעבור לדף אודישנים דרושים.


קישור קבוע


הנוסע הסמוי

מונודרמה ע"פ סיפור מאת יוסי זיו

עיבוד לבמה ובימוי: אמיר אוריין

משחק: יוסי זיו

בכורה: ינואר 2014

 

מונודרמה מבוססת על סיפור אמיתי

שהסעיר את המדינה כשנחשף לראשונה

בכתבתו של יגאל סרנה בעיתון "חדשות".

רב חובל בדימוס פוגש באקראי ברחובות תל-אביב בפליט אפריקאי.

המפגש מעורר בו זיכרונות מאחת ההפלגות שלו לאפריקה.

באותה הפלגה התגלה על סיפון האנייה נוסע סמוי.

רב החובל פקד אז להשליך אותו לים.

משך ההצגה: 50 דקות,

ולאחריה מתקיימת "השיחה שלאחר ההצגה"

בהשתתפות צוות היוצרים.

יום ה', 18.09.2014, בשעה: 20:30

טל': 03-5171818, 052-340-1478

בחדר החדש: רחוב יוסף הנשיא 5, תל אביב. 40 ₪  

----------------------------

"המליאה" של תיאטרון החדר
דלת פתוחה ליוצרים ולצופים.

פגישה דו-שבועית באווירה נינוחה.

המקום מוגדר מקום פרטי.
תשלום: 20 ש"ח כולל כיבוד.
משך הפגישה: 3-4 שעות בערך.
אפשר לבוא וללכת בכל שעה. 

אפשר להשתתף ואפשר לצפות. "המליאה" פתוחה לכל.

הפגישה הבאה של המליאה:
יום ו', 19.9.2014, בשעה 16:00

בחדר החדש ברחוב יוסף הנשיא 5, דלת 3, תל-אביב. 

רצוי לתאם מראש בטלפון: 03-5171818, או בדוא"ל: כאן.

 

רשימות קצמן

סרטו של אמנון וינר. סרט של סיפורים אמתיים על איש שמעולם לא היה. בין שואה לאפוקליפסה. הסרט יוקרן היום, יום ה', 11.9.2014, בסינמטק תל אביב.

בהזמנת הכרטיסים יש לציין את הקוד: קצמן 303 ומקבלים הנחה של 50% !

הקרנות סדירות בימי חמישי ושבת. ההנחה תקפה לכול ההקרנות. 


עיסוי מונגולי

העיסוי הסודי שהיה נהוג בקרב לוחמיו של ג'ינגיס חאן.

פנינה גינצבורג, טל': 03-529-9528

 

פרינג'י - אתר הצגות פרינג', בניהולו של רן בן עזרא.

 

מונולוגים ודיאלוגים לשחקנים/ות:

כתבו אלינו ונשלח קובץ: (הדוא"ל שלנו)

קישור קבוע

"מלחמה זה טוב"

משנת 2007 ועד היום. מה נשתנה הלילה הזה?

סולנית, ליעד חוסיין קנטרוביץ', יוצרת ישראלית, עכשיו בברלין.

מבצעת שיר זה באירוע שציין 40 שנות כיבוש. אורגן על ידי קבוצת סינמה פרדילדו בגן החשמל בתל אביב, יוני 2007. השיר "מלחמה זה טוב" נכתב על ידי אהוד בנאי באופרת הרוק "ממי". עוד על היוצרת כאן ב"הארץ". בעלי רגישות צדקנית ופטריוטית, יכולים כבר עכשיו לספוק כפיים בתדהמה ולבטל את המנוי.

-------------- -------------- --------------

"ברצוני לאמץ את כולכם אל לבי ולומר לכם

כי הדבר אשר הכתיב את בואי למקום זה,

הוא הרגש הטהור והאציל של בן גזע נבחר,

אל בני גזע נבחר".

(היטלר, "הוידוי האחרון של אדולף היטלר")

--------------

"אני העוף השחור, אני השופט והתליין.
הלילה אחי, הלילה הוא רק שלנו!
ולא של אף אחד אחר. אני חשוף.
אני עומד לצאת אל האור. להשתחרר".

(ס', "המשרתים")
--------------

"אתה יכול לדבר על מה שאתה רוצה לדבר
אבל לא על כל מה שאתה רוצה לדבר".

(פאולינה, "העלמה והמוות")

--------------

קטן זה יפה.

אינטימי זה נכון.

(אינטימיזציה של האירוע האמנותי)

-------------- -------------- --------------

הטלוויזיה החברתית

סרטונים ומבזקים   

(אהוד שם טוב, 052.5433100)

-------------- -------------- --------------

הירקון 70

מהדורת חדשות שבועית

קישור קבוע

אמיר אוריין - תיאטרון החדר

רחוב יוסף הנשיא 5, תל אביב
טל: 03-5171818.  פקס: 03-5160706. 
דוא"ל: info@roomtheater.co.il