הצטרפו לאיגרת השבועית

"שיטת אוריין מוציאה לאור את האדם שבאמן!" (גבריאל דגן, פסיכולוג)


האיגרת השבועית

יום ה', 2015 . 10 . 22

-------

לימודי משחק ובימוי

בקורסים השנתיים המרוכזים

בתאטרון החדר

טל', 03-5171818

מידע נוסף כאן

ייעוץ אישי, 052-340-1478

-------

"היטלר", "הנוסע הסמוי", "נו-אקסיט"

בקרוב הם חוזרים!

-------

המשרתים

יום ו', 13.11.2015, בשעה 10:00 בבוקר בחדר

-------

המליאה

יום ו', 30.10.2015, בשעה 16:00

פגישה דו-שבועית נינוחה

לקראת סופ"ש נעים

סבב תגובות חופשי, פרשת השבוע, במה פתוחה

שחקנים, מחזאים, משוררים, יכולים לבדוק כאן קטעים חדשים

20 שח כולל הכיבוד. טל': 03-5171818, 052-340-1478


באיגרת זו:

•   יוצרים בתאטרון החדר: התימני
•   שיטת אוריין - המעגל הפתוח: מדוע הם לא באים לתיאטרון?
•   פרשת השבוע: לך-לך: בראשית י"ב – י"ז
•   טאל לוי: ריפוי ותיקון בשיטת אוריין (35)
•   אודישנים דרושים: רק לבדוק
•   אירועים: לוח

רמי גואטה, שחקן, בוגר תיאטרון החדר, נכנס השבוע לסופר והשתהה ליד ארון מוצרים. מיד ניגש אליו המאבטח, יד על הנשק ודרש תעודות. רמי אמר: "אני לא ערבי!" זה הטקסט שלו מתוך הקטע "התימני", שכתב גיא דוידי ומופיעים בו גם לאנא פאהום ומיכל קציר. הקטע נכתב ע"י גיא בשנת 2005 והיה מבוסס על ניסיון אישי, אבל בעיני רבים הוא נחשב אז להזוי.


קישור קבוע

תאטרון נתפס לרוב כבידור

אבל תאטרון הוא גם שליחות אישית וחברתית

מקדש-מעט של אדם בדרך לתיקון עולם

 

(רגעים של התבוננות בהתנהגות אנושית)


(משך קריאה משוער: 3 דקות)

 

הם לא רוצים.

קהל צעיר לא רוצה לראות תאטרון. הוא רוצה לשתות בירה, רוצה סטנדאפ, רוצה מופעי מוסיקה. לא תיאטרון. האם הם נגמלו מתאטרון אחרי שהכריחו אותם ללכת להצגות לבתי ספר והם זוכרים עדיין שהשתוללו באולם. גם קהל מבוגר לא ממש רוצה תיאטרון, אבל המבוגרים רוצים שיתייחסו אליהם כבני תרבות גבוהה ומכובדת, על כן מכינים להם כיסא מרופד בתיאטרון הלאומי. הם רוצים להיות חלק מדבר שהוא גדול מסכום החלקים שלהם. לכן יש להם מנוי לתיאטרון הלאומי וגם זה בתנאי שהתאטרון הלאומי מוכר בידור. הבימה, בית ליסין ואחרים כמותם מתפקדים עכשיו כסטנדאפ לגיל השלישי. מבוגרים רבים טענו באוזניי שהם לא רוצים "כבד", לא רוצים דרמה קודרת. לא רוצים להביט במציאות המייסרת בעיניים פקוחות. רוצים בידור. רוצים שקרים מנחמים.

על כן, רוצה שיספרו לך שקרים? פתח טלוויזיה או לך אל התיאטרון הלאומי ואל חבר מרעיו ("זה לא בידור!").

 

כשמדובר בקהל צעיר זה ממש כואב. הם צעירים והם מנוכרים והם פחות ופחות אמפטיים. ביום א', 30.8.15, קול ישראל, רשת ב', בתכנית "סדר יום", בשעה 09:40, תמיר לאון, אנתרופולוג יישומי, מדווח על ירידה של 40% באמפתיה של צעירים בעולם הקפיטליסטי (ע' גם כאן). הסכנה הגדולה ביותר לתרבות האנושית ככלל היא העדר אמפתיה.

 

הקפיטליזם, בכל מקום שבו הוא מתקיים, כבר השלים את שליטתו בתודעת המונים. זו קודם לכל עבדות מנטלית. הבלשן נועם חומסקי חוזר שוב ושוב על המנטרה הזאת: הקומוניזם דיכא את גופו של האזרח. הקפיטליזם מדכא את תודעתו. אפשר להדגים את דבריו בדוגמא קרובה: קומוניסט, כמו יהודי שומר מצוות, יכול בתודעתו לכפור בעיקרי הקומוניזם ואיש לא ישלח אותו למחנה ריכוז, כל עוד הוא מקיים אורח חיים מתאים, העולם הקומוניסטי הותיר את תודעתו חופשית לאמונה ולכפירה, כמו שהיהדות המקורית מאפשרת ליהודי מקיים המצוות את החופש התודעתי לאמונה או לכפירה. אבל קפיטליסט משועבד תודעתית לעיקרי הקפיטליזם.

 

צעירים אוהבים משחקי מחשב. הם בוחרים דווקא במשחקים קודרים ומכשילים, משחקי רעב ומצוקה, משחקי מלחמה והרס (הרעב למשחקים). מדוע? אולי כי במשחקים האלה הם יכולים לעצור את הזוועה בכל רגע שיבחרו. בתיאטרון הם שבויים של ההצגה והם שונאים להיות שבויים. יש להם את זה כל היום בעבודה. אם כך, האם העבודה המתסכלת או גם המתגמלת, היא הגורם לניכור של ההמון הצעיר?

בכל אופן, משחקי הרעב והמצוקה הללו הם תמונת מצב סוריאליסטית וסימבולית של מצב האדם המשחק, הבורח מבשורה. 


כדי לא להיות זומבי, אלא ישות חיה, יש לנקוט בשלושה שלבים מייסרים. 1. לדעת מה קורה מעבר לדלת.  2. לעשות כפירה במערכת האמונות והדעות המרכזיות ולבחון אותן מחדש.  3. להיות אדם הגון - כנגד כל הסיכויים. וגם, וזה נכון בכל זמן, למצוא לפחות אדם אחד שמזדהה אתך, כי לבד זה קשה וזה די והותר לפי שעה.


שלכם באהבה,
אמיר

קישור קבוע

(קטעים מתוך "פרשת השבוע" מאת אמיר אוריין.

תפיסת המקרא כאן היא דרמטית: אם המקרא היה מחזה, כיצד היינו קוראים בו?)

 

(משך קריאה משוער: 3 דקות)

 

3. לך-לך: בראשית י"ב – י"ז

"ויאמר יהוה אל-אברם, לך-לך מארצך וממולדתך ומבית אביך, אל הארץ אשר אראך" (לך-לך: בראשית י"ב 1).

 

יש לשים לב לנאמר: "לך לך מארצך". דרכו של אברם היא מן המקום הפיזי, הנפשי, הרוחני, שהוא בית הגידול שלו, וזוהי ארץ ומולדת ובית-אב ואלו ידועים ומפורטים בשמותיהם, אל עבר העתיד, שהוא עדיין לא ידוע. עבר ועתיד כרוכים יחד ואין זה יכול להתקיים ללא זה. עברו של אברם הוא חלק מתמונת עולמו ועל בסיס העבר הזה נבנה העתיד.

 

למה הדבר דומה? למהגרים היהודים, העולים, שהגיעו למדינת ישראל לאחר הקמתה. השלטון ביקש אז לממש כור היתוך שבו יפשטו מעליהם את תמונת עברם ותרבותם למען בניית חברה משותפת אחת. ככל הנראה זה היה שלב הכרחי בגיבושה של חברה, אבל את העבר אין להכחיש. לצד ההווה הישראלי המתחדש, העבר תמיד היה קיים בכל קבוצה תרבותית בנפרד. לאחר כשני דורות הוא פרץ החוצה והפך לחלק לגיטימי מהתרבות הישראלית המורכבת. העבר הוא תנאי הכרחי, אף אם לא מספיק, לכינונו של עתיד.

 

אברם יוצא מחרן, לוקח עמו את לוט והם הולכים לארץ כנען. רעב בארץ כנען. אברם יורד למצרים. שם הוא מציג את שרי אשתו כאחותו. שרי נלקחת לבית פרעה והופכת שם לפילגשו. כמנהג המקום אברם מקבל תמורתה:  

"צאן-ובקר, וחמורים ועבדים, ושפחות ואתונות וגמלים" (שם: י"ב 16).

 

ראוי להזכיר שוב כי בעולם זה האישה היא קניינו של הגבר ואפשר למדוד את ערכה בשווה-כסף. על פי התגמול שמקבל אברם תמורת אשתו, מתברר כי שרי היא סחורה יקרת-ערך. אבל העסקה אינה עולה יפה. אפשר לומר שפרעה נעשה חולה ממנה, כי מגיפה פורצת בביתו. הביטוי "מגפה" יופיע במקומות שונים, כסימן של עונש על חטא

(במדבר: י"ד, 37. י"ז 13-15. כ"ה, 8-9. כ"ה, 18. כ"ו, 1. ל"א, 16).

 

גם היום נוהגים רבים, במקרים של מחלה, לחפש חטא או עוון או קלקול אישי כסיבה למחלה. בימים אלו הרפואה הקלאסית והרפואה האתנית-דתית והאלטרנטיבית, מתקרבות זו אל זו גם במקרה הזה. אבל בפרשה זו, אם יש חטא, של מי הוא? האם זה חטאו של פרעה שקנה אישה בלא שידע כי היא אשת איש, ואף שילם עבורה כדת וכדין הימים ההם? או חטאו של אברהם ששיקר לפרעה כדי להציל את חייו? כבמקרים אחרים גם כאן האחריות על החטא מוטלת על בעל השררה, הוא פרעה, ועליו מוטל העונש בצורה של מגיפה המכונה "נגעים גדולים" (לך-לך: בראשית י"ב, 17).

 

אפשר גם לתהות על טיבה של אותה "מגפה" בדמותה של אשת-איש, ובמקרה זה אישה דעתנית ובעלת אישיות מובחנת ונפרדת מבעלה. זו האישה שלימים היא נותנת לבעלה את שפחתה הגר ואחר-כך כחלק ממאבק השליטה בתא המשפחתי היא מגרשת את הגר יחד עם בנה ישמעאל אל המדבר (שם: ט"ז) ולימים תצחק באוהל למשמע הבשורה האלוהית שבגילה המופלג יהיו לה ילדים. צחוק של הטלת ספק, שהוא סימן של מרד נשי באוהל (וירא: בראשית י"ח, 13). יש לשער שאישה זו לא תניח לאיש להפכה לפילגש כנגד רצונה.

פרעה מחזיר את שרי לאברם. אברם ולוט חוזרים לארץ כנען. הם מחלקים ביניהם את הארץ.


קישור קבוע


(קטע מעבודת המחקר של טאל לוי, הבוחנת את הערך הטיפולי המוסף ב"שיטת אוריין - המעגל הפתוח" בעבודה עם יוצרים מופיעים. מכללת לסלי, נובמבר 2012)

 

(משך קריאה משוער: 1:30 דקות)

 

... 3. ביטויי השיטה באמנות ההופעה והיצירה

מחקר זה בא להראות את קיומם של היבטים טיפוליים בשיטה, אך מלבד היותה טיפולית בעיני, מטרתה המקורית, כאמור, היא ליצור באדם המתנסה בה, מופע טוב יותר כאמן מופיע. אוריין (1998) מגדיר את ה"מנחה הפנימי" כיכולת הנרכשת במהלך הלימוד המסייעת לאינטגרציה של האמן המופיע. הוא מתאר שני צדדים - המנחה והשחקן - כראש אחד, המורכב משתי ישויות דינמיות, מורכבות, נפרדות ואוטונומיות, שמקיימות זיקה הדדית באמצעות היצירה. לפיו, לאחר מכן, כאשר יעמוד השחקן מול קהל, בלא נוכחות המנחה - ימשיך דיאלוג כזה להתקיים בתודעתו של השחקן באופן אוטונומי... (עמ' 83)

(המשך יבוא)

קישור קבוע

אולי יש שם משהו בשבילך

חדש מהשבוע:

- לשנה הקרובה דרושים מיד מדריכים מנוסים ומוכשרים לחוגי תיאטרון סיפור בגנים בתל אביב. השלמת הכנסה מצוינת ויציבה. רכב חובה. אשמח לקבל קורות חיים (לכאן). שגית רגב,

- אלון יחזקאל מחפש שני שחקנים.

נא לעבור לדף אודישנים דרושים

קישור קבוע

היטלר

בקרוב הוא חוזר

טל': 0508-497715, 03-5171818

(היטלר - דף באתר החדר)

(לקבלת התכנייה)

 

הנוסע הסמוי

בקרוב הוא חוזר

40 ₪ . טל': 03-5171818, 052-340-1478

(הנוסע הסמוי - וידיאו)

 

המשרתים

בעקבות ז'אן ז'אנה

ע"פ תרגומה של עדה בן נחום

כולל קטע מתוך "יומן מלחמה 2014",

מאת סלמאן נאטור, בתרגום יהודה שנהב שרעבני

עיבוד חדש: אמיר אוריין ואבי גיבסון בר-אל

בימוי, עיצוב תפאורה ותלבושות: אבי גיבסון בר-אל

שחקנים יוצרים: אביאל שיליאן, טל דנינו, מוטי רוזנצוויג

ייעוץ אמנותי: אמיר אוריין - תיאטרון החדר

ע. במאי וייעוץ חזותי: רינת מוסקונה

הפקה: קבוצת אורתו-דה

40 שח כולל שתיה קלה

ימים שלישי ורביעי, 3-4.11.2015, בשעה 20:30

יום ו', 13.11.2015, בשעה 10:00 - בחדר

טל': 03-5171818, 050-849-7715

 

"המליאה" של תיאטרון החדר

דלת פתוחה. פגישה דו-שבועית נינוחה

"מה קורה?", פרשת השבוע, במה פתוחה

יוצרים יכולים לבדוק כאן קטעים חדשים

כל אחד מוזמן להופיע ואפשר גם רק לצפות

המליאה פתוחה לכל

20 שח כולל כיבוד. טל': 03-5171818, 052-340-1478

משך הפגישה: 3 ש' בערך.

הפגישה הבאה:

יום ו', 30.10.2015, בשעה 16:00

20 ש"ח כולל כיבוד.

רחוב יוסף הנשיא 5, תל-אביב

רצוי לתאם מראש בטלפון: 03-5171818, 052-340-1478

או בדוא"ל: כאן.

(קישור: המליאה)

-----------------------

אירועים של חברים

 

IV כן או IV לא - תיק פוריות

מונודרמה על נשיות, אנושיות וטיפולי פוריות.

מאת ובביצוע: איריס הרפז. בימוי: אסנת שנק.   

מוסיקה מקורית ועיבודים: שי בן יעקב ואיריס הרפז. עיצוב: ירון פרידמן

יעוץ אומנותי: סמדר יערון ואמיר אוריין – תיאטרון החדר

מוצ"ש 24.10.15 בשעה: 21:00

בית מזיא לתיאטרון, רחוב מסילת ישרים 18 ירושלים.

(לחברי משפחת תיאטרון החדר כרטיסי ידיד)

כרטיסים: 02-6230002  052-8459444 

לינק לדף ההצגה

 

אורתודה מציגה: אי שפיות

מחזה חברתי-סאטירי, פרי עטן של יפעת צפריר וציפי גלעד, על הון ושלטון, שחיתות ועריצות. על אנייה ששטה בים שנים רבות לא מגיעה לשום מקום.

בימוי: יפעת זנדני-צפריר וינון צפריר. במאי שותף: דניאל זעפרני.

ליווי אומנותי: אבי גיבסון בראל.

ייעוץ אמנותי: אמיר אוריין

יום ג' 17.11.15 , יום ד' 18.11.15 , יום ב' 21.12.15 , יום ג' 22.12.15

כל ההצגות מתחילות בשעה 20:30, במחסן 2, נמל יפו. טל': 03-7511136

 www.orto-da.com

 

"זיכרון בנסיגה"

סיפור דעיכתו של אב דומיננטי אל תוך אלצהיימר. מחזה: מרים בוסלמי. תרגום: מרגלית גז. בימוי ועיצוב: יונתן אסתרקין. תאורה: אורי רובינשטיין. משתתפים: שלום כורם ואמיר עודה.

26.10.15, 20:30, תיאטרון יפו, מפרץ שלמה 10 יפו העתיקה. טל’: 03-5185563, (מייל)

 

מונולוגים לשחקנים/ות:

כתבו אלינו ונשלח לכם קובץ מונולוגים (הדוא"ל שלנו)

קישור קבוע

אמיר אוריין - תיאטרון החדר

רחוב יוסף הנשיא 5, תל אביב
טל: 03-5171818.  פקס: 03-5160706. 
דוא"ל: info@roomtheater.co.il