אלון אבוטבול, שחקן, במאי ומורה, מדבר על לימודיו בתיאטרון החדר: כל מה שהוא עושה היום מתכתב בדרך זו או אחרת עם חווית הלימוד בתיאטרון החדר. בימוי: שלי גורל. צילום: גיא דוידי.
"החדר" הוא התיאטרון היחיד בארץ שבו אתה מרגיש כמו בבית (מאיר אלוני) |
 האיגרת השבועיתיום ה', 2013 . 5 . 30------- החלו פגישות ההכרות לקראת לימודי המשחק והבימוי בתיאטרון החדר ------- ייעוץ אישי יש לך קטע? שלח/י אותו אלינו לאיגרת ------- ------- ------- לאיגרות קודמות ------- הוידוי האחרון של אדולף היטלר ------- הדיבוק בחדר מוצ"ש, 8.6.2013, בשעה 20:30 ------- העלמה והמוות יום א', 20.6.2013, בשעה 20:30 ------- להזמנת מקום בהצגות החדר:
1. מסכה אם תוריד את המסכה, הצופים בך בהלה תאחז בהם. הם יביטו בפניך החשופים וייגלו את פניהם שלהם, את הפגיעות שמאחורי הפנים. הם יזהו קשיחות או עדינות, דחייה או הזמנה לקשר, כעס או אהבה. הם יביטו בך ויראו את עצמם. לא גיבורי הדרמה אלא משתתפיה הנבוכים. זוהי חוויה מאיימת ומעצימה. היא דורשת כוחות נפש כלשהם כדי לעמוד בחשיפה ולהפיק ממנה תובנה אישית. החוויה זאת היא אמת אנושית בעלת אופק רחב שגבולותיו אינם ידועים מראש של אפשרויות אנושיות. (א.) -------------- 2. אמונה שתלויה באדם (המשך) באיגרת השבועית מובאים קטעים מהמאמר "הספק והאמון"
מתוך ספר "המעגל הפתוח". להלן קטע מס. 41.
...שוב חוזר מוטיב ההתנהגות הזה: אם אנו חשים עצמנו מאוימים על ידי המציאות, לא כשירים להתמודד איתה, או אם אנו עומדים בפני אירוע משמעותי מאיים, אנו שבים לחוות את עצמנו כפי שהיינו תינוקות בני יומם, חסרי אונים, המבקשים חסד חיצוני עליון. כשמתגברת האמונה בכוחותינו שלנו, אנו מוותרים על חסד זה, ומוצאים אותו בתוך עצמנו. הדת מספקת מסגרת חברתית מסודרת לכל טקסי ההשבעה, הקידוש, הנדר, ועבודת האל שמחוץ לאדם. בזרם המרכזי של היהדות האורתודוכסית הקלאסית, חייב שומר המצוות בקיום המצוות יותר מאשר באמונה בהן. "נעשה ונשמע" נאמר במעמד הר סיני, ולא "נאמין ונעשה". זהו עקרון השם את אורח החיים הרצוי והמקובל על המאמין, לפני האמונה או הכפירה בו. המעשה קודם לאמונה, והמעשה קובע. הפילוסוף ברוך שפינוזה (1632-1677) הוחרם על ידי קהילתו היהודית, לא מפני שכפר באידיאולוגיה הדתית היהודית, אלא מפני שחילל שבת. אותו קו גבול שבין אמונה, כלומר, חוויה אישית, של האדם הדתי, לביצוע מצוות, מאשר את עקרון האוטונומיה של החוויה האישית. מה שבא לידי ביטוי חיצוני הוא עניין אחר. יהודי שומר מצוות יכול לומר בפרהסיה שאין אלוהים, ואולי יגרום הדבר לחוסר נחת אצל ההדיוטות, אולם כל עוד הוא מקיים כל מצווה, קלה כחמורה, הוא נחשב ליהודי טוב. זוהי עמדה קשה לעיכול עבור מי שתרבותו מושתתת על קידוש המילה. אבל עמדה זו קיימת הלכה למעשה בתחומים רבים של המציאות. יוצר, לפני כניסתו אל הבמה עלול להביע התנגדות לכניסה לבמה. הוא עשוי להתלונן, לצעוק או לבכות, לכפור בעצמו בכלל ובכישרונו האמנותי בפרט, לבטל בדבריו את האירוע כולו, ולטעון שאין הוא מסוגל להופיע, וכבר היו דברים מעולם. לעיתים קרובות משמשת תגובה כזאת כאמצעי לשחרור מתח. אולם כל עוד הוא ממלא את תפקידו - עולה אל הבמה ומבצע את המוטל עליו - הוא יוצר לגיטימי. יוצרים רבים מקיימים טקסים אישיים או קיבוציים שונים לפני הכניסה לבמה, כדי להתגבר על פחד הבמה: תרגילי חימום, מדיטציה, שתיית משקאות מסוימים, התנזרות משתייה, לקיחת תרופות וסמים, נטילת קמע, לחשי השבעה שונים וכו'. איש הדת, לפני כניסתו לבצע את הפולחן הדתי, יכול להיכנס למצב של התנגדות, שמקורו גם הוא בפחד מסוים. כשמדובר ביוצר-במה אנו אומרים כי הוא נתקף בפחד במה. כשמדובר בכהן דת אנו אומרים שהוא אחוז חרדת קודש. אבל לשני המקרים יש שורש משותף אחד: חרדת העמידה במבחן התפקיד והציבור. ("המעגל הפתוח", עמ' 134-136. המשך יבוא)
יום אחד ראה אותי קראוזה לובש את מעילו של נוימאן, ואז אומר הוא לי... "עם המעיל הזה הפיהרר נראה כמו יהודי", ואני צועק עליו,"אל תיגע במעיל", והוא בשלו... "עם המעיל הזה הפיהרר נראה כמו יהודי"... ומשליכו אל האש!... הבהמה... מאז עמדתי על קבר אמי לא בכיתי כך.
(הקטעים הבאים הם מתוך הקובץ "פרשת השבוע", המשמש כפתיח לדיון במסגרת פגישות "המליאה" של תיאטרון החדר. כאן תפיסת המקרא היא דרמטית: אם המקרא היה מחזה, כיצד היינו מתייחסים אליו?) 37. שלח-לך: במדבר י"ג - ט"ו.
"וידבר יהוה אל משה לאמֹר: שלח לך אנשים ויתורו את ארץ כנען (שלח-לך: במדבר י"ג 1)... ויספרו לו ויאמרו, באנו אל הארץ אשר שלחתנו וגם זבת חלב ודבש הוא וזה פריה. אפס כי עז העם היושב בארץ, והערים בצורות, גדולות מאד, וגם ילדי הענק ראינו שם (שם: י"ג 27-28)... ניתנה ראש ונשובה מצרימה" (שם: י"ד 4). ... רק יהושע בן-נון וכלב בן-יפונה מדברים בזכות הכניסה לארץ: "ויאמרו אל-כל-עדת בני ישראל לאמר, הארץ אשר עברנו בה לתור אותה, טובה הארץ מאד מאד!" (שם: במדבר י"ד 7). "ויאמרו כל-העדה לרגום אותם באבנים" (שם: י"ד 10). באשר ליהושע בן-נון, אפשר להבין שהוא בעד ההליכה אל הארץ המובטחת. הוא נערו של משה ועתיד לרשת אותו בכיבוש הארץ. אבל מה על כלב בן-יפונה? "ועבדי כלב עקב היתה בו רוח אחרת עימו, וימלא אחרי והביאותיו אל-הארץ אשר-בא שמה וזרעו יורישנה" (שם: י"ד 24). אומר רש"י: רוח אחרת פירושו אחד בפה ואחד בלב . בפיו הוא דיבר כרוב העם המתנגדים להליכה אל הארץ המובטחת, אבל בליבו חשב אחרת והמתין בסבלנות לרגע המתאים שבו הדברים אשר עם ליבו ימצאו אוזן קשבת. לכאורה, ככל פוליטיקאי או בדרן מן השורה, המורגלים להשמיע לעם את מה שהוא רוצה לשמוע. אילו כך הם פני הדברים, לא היה זה אלא סיפור על טקטיקן מצוי ותחבולותיו הפוליטיות. אבל על כלב נאמר "ויהס כלב את-העם אל-משה ויאמר, עלה נעלה וירשנו אותה כי-יכול נוכל לה" (שם: במדבר י"ג 30). אותה רוח אחרת היא הרוח האופוזיציונית המהפכנית, הפועלת כנגד קואליציית ההמונים המתנגדת להליכה אל הארץ המובטחת. רש"י, במדבר, פרק יד, פסוק כד: "רוח אחרת - שתי רוחות, אחת בפה ואחת בלב. למרגלים אמר, אני עמכם בעצה, ובלבו היה לומר האמת, ועל ידי כן היה בו כוח להשתיקם. כמו שנאמר (לעיל יג ל) ויהס כלב, שהיו סבורים שיאמר כמותם, זהו שנאמר בספר (יהושע יד ז) ואשיב אותו דבר כאשר עם לבבי, ולא כאשר עם פי. וימלא אחרי - וימלא את לבו אחרי, וזה מקרא קצר. יורשנה - יורישו את הענקים ואת העם אשר בה". רש"י, יהושע, פרק יד, פסוק ז: "כאשר עם לבבי - ולא כאשר עם פי שהמרגלים היו בעצה אחת, וירא כלב לומר להם, שלא יאמר כמותם, וכשבא הכחישם, וזהו שנאמר שם, עקב היתה רוח אחרת עמו, שהיה אומר להם אחד בפה ואחד בלב". אבל בינתיים מוציא העם מתוך הזיכרון ההיסטורי שלו את ההחלטה הבלתי-נמנעת, החוזרת ונשנית כל אימת שאוחז בו הבלבול: רוצים למצרים! ואם לא די בכך, מופיע עכשיו גם האלוהים, והוא כועס ומאיים להשמיד את העם. שתי התופעות הללו מוכרות היטב למשה: מצד אחד, העם מבעבע ורוטן, ורוצה לחזור למצרים, ומצד שני, אלוהים רותח מזעם. נוכל לתאר לעצמנו את משה מהרהר לעצמו: הלוואי שהייתה לי אורגזמה אחת שמימית וממסטלת, על כל פעם שבה הם רצו למצרים והוא רצה להשמיד אותם. ברגע זה שוב מתגלה משה כמנהיג אידיאלי. הוא לא נוזף בעם, לא מאיים ולא מתפטר, אלא "ויפול משה ואהרן על-פניהם לפני כל-קהל עדת בני ישראל" (שם: י"ד 5). המנהיג הזה, שבימים של שלווה ובטחון הוא נחשב לגדול ונערץ, ובימים של מצוקה ומבוכה הוא נחשב לחדל-אישים ובזוי, מתחנן בפני העם שלא יחזרו אחורה אל העבר, אל אשליית האושר המצרי, אלא יביטו באומץ אל עבר העתיד. כמנהיג המונים מיומן, הוא מזכיר להם שיש משהו גדול וחשוב מגחמותיהם הרגעיות והמגומגמות, והיא האמונה באל, שמגולמת כאן באמונה בייעודו של העם. הוא מציע לעשות את הדבר האחד והבדוק, שכל אדם חסר-אונים השרוי במצוקה שואף לעשות: להיתלות בישות חזקה ממנו, שהיא מציאותית או מדומה, שהיא פרי ניסיון חוזר או תלויה באמונה בלבד, ישות שעצם האמון בקיומה, במציאות החיצונית או בתודעה הפנימית, מחזקת את הנפש. אילו היה משה כועס ומאיים על העם, יש להניח שזה היה רואה בכך אות לחולשתו של המנהיג, והיה מזהה בהתנהגותו של משה את חולשתו שלו עצמו, ובלי ספק שהיה מורד במשה, מפרק את החבילה הנודדת ונעלם מעל דפי ההיסטוריה. האם המנהיג הישראלי, הנמצא עכשיו בשלטון, היה יכול, כמשה ואהרון, ליפול על פניו בפני כל עדת ישראל ולבקש שייתנו אמון בכוח עליון שהוא חדש להמונים ובאמונה שמעולם לא ידעו ועתידה לשנות את מהלך ההיסטוריה האנושית כולה? המנהיג הישראלי הנוכחי לא נופל על פניו ולא מבקש דבר. הוא דורש ומאיים, מתריע ומפחיד כדרכו והחזון היחיד שיש לו להציע הוא הנצחת הקפיטליזם שזמנו עבר.
*** גּוֹבי הַחוֹבוֹת שֶׁל הַנֶּפֶשׁ עוֹבְדִים עִם צַו עִקּוּל וּמִיָּד. גֻּבֵּי הַחוֹבוֹת שֶׁל הַנֶּפֶשׁ תּוֹפְסִים אוֹתְךָ לְבַד. גּוֹבי הַחוֹבוֹת שֶׁל הַנֶּפֶשׁ לא מְקַבְּלִים תֵּרוּצִים. גֻּבֵּי הַחוֹבוֹת שֶׁל הַנֶּפֶשׁ לוֹקְחִים כָּל מַה שֶּׁהֵם רוֹצִים. לוּ הָיִיתָ יוֹדֵעַ שֶׁאַתָּה אָדָם שֶׁיֵּשׁ לְךָ גְּבוּלוֹת, שֶׁל מַשְׁאַבִּים וְשֶׁל זְמַן. לוּ הָיִיתָ יוֹדֵעַ מַה לְּהוֹתִיר וְעַל מַה לְּוַתֵּר, הֵם לא הָיוּ בָּאִים לְבַקֵּר. -------------- אפוריזמים אופוריים על יאיר לפיד ותוכנית הדיור שלו: דומני שהיה זה ניל פוסטמן שאמר שאפשר לבנות מגדלים באוויר, כל עוד לא מנסים לגור בהם. על נפתלי בנט: האח הגדול צופה בך, חוץ מאשר בקטעים שבהם הוא מספר בדיחות על נמלים. על בנימין נתניהו ומקררו הריק: אני תוהה אם הוא מנהל את משק הבית כמו את המדינה, או במילים אחרות, האם אין לו אוכל בגלל שהוא שומר אותו לשעת חירום? על צה"ל: עצם האמירה "קיים איום למלחמת פתע" היא פרדוקס. נזכרתי שבמאה הקודמת, לפני עידן הפלאפונים, כשאנשים רצו להיפגש, אחד היה שואל את השני: איך אזהה אותך? בישראל אדם עם ניסיון - זה אדם עם ניסיון בלחרבש דברים. יש אדם הקונה את עולמו בשעה אחת ויש אדם המאבד את עולמו בשעה אחת, גרסו חז"ל, אבל יש גם אדם הקונה את עולמו בשעה שהוא מאבדו (משה סילמן ז"ל) ויש אדם המאבד את עולמו בשעה שהוא קונה אותו (לפיד). אני מתפלא שיעל גרמן חושבת שאנחנו חיים בהולנד. אם הממשלה לא תסמם את הציבור, איך הוא ימשיך להצביע ל"יש עתיד"? על היוזמה להקמת ה"מנהלת לזהות יהודית": האם יש בממשלה מישהו שמוכן להקים מנהלת לזהות דמוקרטית? ממתין בתחנת הרכבת בנתב"ג. עוקב אחר פניהם המתכרכמות של השבים כשהם מאזינים לחדשות. ביום ההולדת של אפלטון אפיקורוס ניסה לשלוח לו נער ליווי. (ספר השירים של יואב איתמר "חוד הלב", יצא לאור בהוצאת קשב)
(שירים בהשראת קטעי מוסיקה. כותרת השיר היא שם הקטע המוסיקלי) Charlie Parker - "My old flame" בִּזְנַב הַסּוֹף יֵש הַתְחָלָה, צְמוּדִים בְּרִקּוּד מְיֻשָּׁן, טָרִי בְּשָׁחוֹר-לָבָן עַלְזְמָנִי
כמו כדור טניס פלומתי וצהוב שנחבט, כך אני משוּגרת אל חומת ברזל מתנשאת אל על וחובטת בי הכי קרוב שאני יכולה, הכי חזק. שבריר שנייה לפני ההתנפצות אני מתפצלת לקרעי מוֹך ולרסיסי פלוּמה. זה לא כואב לי עכשיו, זה לא כואב גם לָחומה. (ורד זינגר, יוצרת ועורכת מילים, לעצמי ולאחרים 052-222-3116)
יש מן עניין כזה עכשיו שאומרים שהאדם במאה העשרים ואחת הופך להיות מין בורג קטן במערכת. פיון במערכה. פרש בודד. פסיק זעיר בעולם שיש בו מעט סימני שאלה והרבה בר רפאלי. ועוד אומרים לפעמים המלעיזים: אדם יכול להיות נשכח בביתו ימים ואיש לא ישגיח בו. בודד הוא ישכב ויבהה בתקרה, והיא, התקרה, תבהה בו חזרה ותקלל את מר גורלה שמכל היצורים האנושיים שקיימים בעולם היא נבחרה להיות תלויה דווקא מעליו. אבל אני אומר: שטויות! אין בכלל מצב כזה שבו אתה נשכח לבדך בעולם זרוק כמו כלב. הנה, תיקחו אותי לדוגמה: איך שאני פוקח את העיניים בבוקר וממלמל "ברוך זוקף כפופים", ומשגיח בשבע עיניים שמישהו שם למעלה בתקרה או בשמיים, לא חמד לו לצון והפך אותי בלי שאף אחד הרגיש לפגר מת או לגוי של שבת, ישר קופצות עלי מתוך המחשב עשרות גויות מפתות עם שלל דברים ומכשירים להתפאר: מזרון זוגי אורתופדי, ומיקסר איכותי עם מנוע עוצמתי, וארבעה לילות טיול מאורגן באיסטנבול, שזה בול מה שאני צריך עכשיו. ועוד אומרים לי שם במסתרי המחשב, שכשאני אתעורר לגמרי, אני אבין איזה עסקה מושלמת עשיתי. פיצוץ ממש, בשלושים ושישה תשלומים שווים. וזה עוד כלום – אם אני רק אטרח ואושיט עכשיו את היד לא אל הנער, אלא לכרטיס האשראי שלי, מיד יעטפו אותי ברוך וברחמים עם טלוויזיה 32 אינץ במחיר בלעדי, מחשב נייד בגודל שרק אפשר לחלום עליו, ולקינוח לילה בלתי נשכח עם ארוחת בוקר בקיבוץ. ושם זה רק מתחיל - בכל שעה משעות היום תמיד יהיה מישהו שידאג לא להשאיר אותי לבד. תמיד יהיה שם איזה נועם או חגית או לימור שם בדוי, שידאגו לי ויספרו לי שבמקרה היום אחרי הצהריים, יש נציג שנמצא מטר מהבית שלי, ורק הוא או היא מוסמכים לתת לי הצעה שפשוט תפיל אותי מהכיסא. ואם חשבתי שרק בעיר אני זוכה לכזה יחס מפנק ומועדף, גילתי לשמחתי שגם אמי היקרה שחייה בקיבוץ בצפון כבר יותר משישים שנה, זוכה ממש, אבל ממש לאותו יחס! הנה, בשתיים בצהרים, מתחיל אצלה זרם בלתי נפסק של טלפונים, ושיטפון ממש של הצעות לקניה המושלמת: סדין חשמלי, מערכת כוסות זכוכית, מקרר ענק באספקה מהירה, מסיר שיער, מטף כיבוי למקרה שחלילה תתפתח אצלה תוך כדי השיחה עם נציג המכירות, שריפה אחים שריפה, ובעיקר אופני כושר עם חיישן דופק, למקרה שהיא תחליט לעזוב את הכול ולברוח סופית מהבית. ובאמת יוצא הלב לכל אותם מלאכי שרת ומכירות שעושים הכול, אבל ממש הכול כדי לא להשאיר אישה בגילה לבד באמצע הצהריים. כי אם היא תישאר לבד היא עלולה חלילה לשקוע בתנומה בין שתיים לארבע, ואז אתם כבר מתארים לכם איזה אסון עלול ליפול על ראשה בלילה: לשכב ערה ולחשוב מחשבות שחורות על העולם, בלי שאף סוכן יהיה שם ללחוש לה שקפיצים קצרים במזרון גורמים לחלומות ארוכים או להיפך. אז כדי שרגע כזה נורא לא יתרחש חלילה, מצאתי פתרון קסמים שעובד מצוין וחשוב לי להמליץ עליו כאן קבל עם, סט סירי נירוסטה ומחבת: תקליטו הכול בסלולארי החדש והמשוכלל, ואז, ברגע של ייאוש גדול מהעולם, או אם חלילה לאחד ממלאכי השרת ומלאכי העליון ממוקד המכירות הארצי לא יהיה זמן אליכם, קחו את המכשיר קרוב ללב, וגל נעים וחמים של סחורות והצעות מפתות ישוב וישטוף אתכם ברחמים גדולים משל חזרתם סוף סוף לרחם. רק תעשו לי עוד טובה אחת ממש קטנה: אל תשכחו ללחוש בסוף בקול גדול: ברוך שלא עשני עבד! (אודי בן סעדיה, כתיבה בימוי הרצאות, www.bsudi.com , 052-336-0483)
וְאוּלַי עוֹרְקֵי אוֹרוֹת הָאֶבֶן הֵם שֶׁהִכְתִּיבוּ עַצְמָם לְאִזְמֶלוֹ הַפָּתוּחַ לְהֶמְיָית הַדְּבָרִים וְאִישׁ וְאִישָּׁה וַאֲהַבַתָּם דָּבַר מִתּוֹךְ דָּבַר וְאֵיךְ כָּל זֶה מְחַלְחֵל לַמַּבָּט מַטְבִּיעַ תְּשׁוּקָה לָגַעַת בְּסוֹד הַדְּבָרִים בְּמַהוּת הַחוֹמֶר הַנִגְרָע כְּנִיצוֹצוֹת שֶׁפּוּזְּרוּ לָעוֹלָם לְהֵיאָסֵף בעקבות התבוננות בפסלו של אוגוסטו רודן * אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה לא הָיָה בְּכוֹחָהּ לִרְדוֹת עוֹד אֶת דְּבַשׁ חַלְּצֵי הָאִישָּׁה שֶׁבָּהּ. פּרוּמָת כְּאֵב הִבִּיטָה בְּמֵי הַנָּהָר וְכָל שֶׁרָאֲתָה – גַּעְגּוּעִים. גַּלְגַּל עַיִן בְּגַלְגַּל קֶשֶׁת שְׁקִיעָה לוֹכֵד וְנִלְכַּד וְרַק בִּקְצֶה הַמַּבָּט אָרִיג תְּכֵלֶת נִשְׁזָר
נא לעבור לדף אודישנים דרושים.
הוידוי האחרון של אדולף היטלר
וגם קוואקר, בלונדי ואווה בראון "זהו מבצע של משחק נדיר, אך בלי ספק יותר מהטכניקה והאמנות, זאת מלאכת מחשבת המבטאת את הרעיונות הנועזים והמאתגרים של המחזה. משחקו של אוריין הוא כאספקלריה לכל אלה; לעתים היא כולה בדולח, לרגעים היא כנחושת קלל, גם קעורה וגם קמורה, מעוותת, אך תמיד ישרה וישירה". (צבי גורן, אתר הבמה) "חוויה נהדרת! אמיר אוריין מתגלה כפרפומר יוצא מן הכלל". (יוני איתיאל, קול ישראל, רשת ב', "מה יהיה עם יואב גינאי") "אמיר אוריין בהופעתו האינטנסיבית, עושה את הבלתי אפשרי. הוא מחשמל ומצמרר ומחייה לפנינו את המפלצת המתועבת ביותר שידענו". (אליקים ירון, קול ישראל, רשת ב', "בחצי היום" וגם "מעריב") "תצוגת משחק מדהימה. אירוע שהוא בדיוק ברוח הזמן!" (יואב איתמר, עורך, מנחה, מבקר תיאטרון) היטלר לא מת בבונקר שלו בברלין ב-1945. עתה הוא זקן ויודע שימיו ספורים. הוא מאמין כי המוות שלו יסמן את תחילת סופו של העולם כולו. כך הוא מגיע לישראל וכאן אנו פוגשים בו, ישיש נרגן והזוי. טרגי-קומדיה אפלה מחזה: טובה רוגל ואמיר אוריין בימוי: אמיר אוריין ואבי גיבסון בר-אל משחק: אמיר אוריין יום ו', 21.6.2013, בשעה 14:00 טל': 0508-497715, 03-5171818 -------------- הדיבוק בחדר
טרגי-קומדיה אפלה מחזה, בימוי ועיצוב: אמיר אוריין. בהשתתפות: דורית אבנט, אבי גיבסון בראל, אמיר אוריין "יצירת מופת!" (סמדר יערון, מנהלת אמנותית, פסטיבל עכו) "הדיבוק בחדר" - טוטלי וסוחף! - תיאטרון מכושף! (צבי גורן, אתר הבמה) "רוחניות אותנטית" (פרופ' שמעון לוי, ישראל היום) "חוויה מסעירה!" (איתן בר יוסף, עכבר העיר) "חזיונות תיאטרליים מהפנטים!" (מרט פרחומובסקי, טיים אאוט) "דוגמה מאלפת לעבודת עומק יהודית, כמעט כמו דיון תלמודי" (זלאטע זרצקי, ירחון "נקודה") מוצ"ש, 8.6.2013, בשעה 20:30 טל': 0508-497715, 03-5171818 -------------- העלמה והמוות
"הצגה עזה והתמסרות השחקנים כובשת ומצמיתה. הצדעתי לגיבסון על ההישג שלו כבמאי. הוא מיצה עד הקצה את דחיסות החלל והפך את החדר לתא עינויים - הן זה שבזיכרונה של פאולינה והן זה המתקיים במישור שבו מתרחשת ההצגה. גם כסא הגינקולוג הוא בחירה מושלמת. הטקסט של דורפמן הופך את הקרביים". (נאוה סמל, סופרת) גרסה חדשה ומסעירה למחזה של אריאל דורפמן. באישון לילה, מזדמן אורח לביתם של פאולינה וחררדו. פאולינה מזהה אותו כמי שעינה אותה ואנס אותה. מחזה: אריאל דורפמן עיבוד: אמיר אוריין ואבי גיבסון בר-אל בימוי: אבי גיבסון בר-אל ייעוץ חזותי ועיצוב תלבושות: דלית ענבר. וידיאו: אופק בריסקר משתתפים: יעל נביא, מוטי רוזנצוויג, זאב שמשוני עוזרת במאי: רינת מוסקונה ייעוץ אמנותי: אמיר אוריין מבית היוצר של קבוצת "אורתו-דה" בניהול האמנותי של ינון צפריר יום ה', 20.6.2013, בשעה 20:30 טל': 0508-497715, 03-5171818 ---------------------------- "המליאה" של תיאטרון החדר פגישה דו-שבועית באווירה נינוחה. הפגישה הבאה של המליאה: בחדר ברחוב הרב קוק 8, תל-אביב. במקום מוגש כיבוד קל והוא מוגדר כמקום פרטי. אפשר להשתתף ואפשר לצפות. "המליאה" פתוחה לכל. רצוי לתאם מראש בטלפון: 03-5171818, או בדוא"ל: כאן. תיק פוריות IV כן או IV לא! היא רוצה ילד. זה לא קורה. הולכים לטיפולים. אלפי זוגות פוקדים את מרכזי הפוריות ועוברים תהליכי הפריה חוץ גופית. ליאת חיים פורצת את מחסום השתיקה. מונודרמה על נשיות, אנושיות וטיפולי פוריות. מאת ובביצוע: איריס הרפז | בימוי: אסנת שנק-יוסף | עיצוב אירוע והפקה בפועל: ירון פרידמן. מוסיקה מקורית ועריכה מוסיקלית: שי בן יעקב ואיריס הרפז | עיצוב תאורה: ג'ני חנה. ייעוץ אמנותי: סמדר יערון ואמיר אוריין - תיאטרון החדר 27.6 יום ה', 20:30, מרכז התיאטרון של עכו 15.6, מוצ"ש, 20:30, בתיאטרון החדר 60 ₪. לחברי החדר כרטיס ידיד 40 ₪. כתבה ב-ynet. ראיון: קול השלום. להזמנות, ירון: 050-657-7027 המרכז לתיאטרון עכו מציג Say no more 30.5 | יום ה' | 20:30 | המרכז לתיאטרון של עכו 04-9914222, 04-9813834, www.acco-tc.com BANDITO FESTIVAL 8 להקות ממחתרת הפאנק-רוק הישראלית באחר-צהריים אחד! יהיה אוכל (טבעוני), בירות ומשקאות יותר חריפים מזה, דיסטרואים ומוזיקה טובה לאוזניים! להקות: בת הים הקטנה,MAD CHOICEBALATA , Mondo Gecko, The Jim Tablowski Experience (גרמניה), מחלקת חניקות שוטרים,SPIT, BEST. פרטים: ספר הפנים. שבת, 08.06.2013, מועדון הקורו, יצחק שדה 32. פתיחת דלתות 16:00, להקה ראשונה 16:30! מלך. כן, כן, מלך הזמנה לקריאה מבוימת של המחזה כתיבה: שז. בימוי: יניב מויאל שחקנים: רמי גואטה, רן בן עזרא, שרון שלומי, מוטי סבג, הילה מצקר, איילה ליפשיץ, יניב מויאל. זה קורה בזמן הזה, בבית הזה. כאן חי הגבר. הגבר שהוא המלך. המלך שהוא אביה של תמר. המלך שהוא תוקפן. אלים. עיוור לעצמו. ותמר, בתו של המלך, האם תישאר נתינה נאמנה וצייתנית לאביה? או שאולי יגיע נסיך גואל להציל אותה? ואולי תמר תמצא את דרכה אל מחוץ לארמון בכוחות עצמה? מועד הקריאה: 31.5.2013, יום ו', שעה 19.00 תיאטרון הסמטה, מזל דגים 8, יפו העתיקה. כרטיסים במחיר 20 שח: 03-6812126 אורפיאוס ביפו בימת מיצג לשירה בעריכת מרדכי גלדמן וגבי אלדור מיצג ראשון: משירי פול צאלן עם גבי אלדור ואמיר אוריין: "זמנים לא שקטים". סיפור האהבה המתמשכת בין המשורר פול צלאן, והמשוררת אינגבורג בכמן דרך חליפת המכתבים ביניהם, ומבעד לשיריהם הנפלאים. הטקסטים השונים חושפים את חייהם ש"על הקצה". מיצג שני: עדיה גודלבסקי במיצג אורפיאוס. עדיה גודלבסקי תגיש קטעים מתוך יצירתה 'באל"ף סופה שתנוח' . מבוס על המיתוס של אורפיאוס ואורידיקה. יצירה, בימוי, מוזיקה וביצוע: עדיה גודלבסקי ליווי אמנותי: לילך דקל אבנרי. התיאטרון של יפו, יום חמישי 30/5 בשעה 21:00. טל': 03-5185563. שעה ועשרים. 50 ש"ח. סרטי גיא דוידי בסינמטק תל אביב "חמש מצלמות שבורות" יום שני, 3.6.2013, בשעה 22:00. "זרמים קטועים" הקרנה + שיחה עם יוצר הסרט. יום רביעי, 5.6.2013, בשעה 22:00. הזועבי'ז: נעים להכיר (סדרת חינוך ליאיר לפיד'ז) קברט סאטירי של אמנים ערביים ביפו. לראשונה בארץ יוצג קברט ערבי לקהל יהודי. יום ד', 5.6.13 בשעה 20:30, סלונה בר, תרצה 17, יפו זוכרים את יאיר לפיד למחרת הבחירות? "לא נעשה גוש חוסם עם חנין זועבי'ז!" ובכן, מיהם בדיוק הזועבי'ז ? כל המפלגות הערביות? כל הערבים החיים כאן? קברט סאטירי בכיכובם של הזועבי'ז יציע כמה תשובות אפשריות ליאיר לפיד'ז. הזועבי'ז יציגו בו את עצמם, את חייהם, ואת הגושים החוסמים בגרונם. מסתבר שלזועבי'ז יש שחקנים, סטנדאפיסטים, משוררים, סופרים, זמרים ומוזיקאים. משתתפים: השחקנים חאולה חאג' דיבסי מנווה שלום, קאיד אבו לטיף מרהט, חאולה אברהים ממג'דל שאמס ואהוד ורדי מחיפה; הסטנדאפיסט איימן נחאס והזמר עלא עזאם – שניהם מחיפה; הראפר-שחקן וואלא סבית מאיקרית; הרקדנית והכוריאוגרפית שאדן אסאל מנצרת; המשורר מחמוד אבו ערישה מיפו והמוזיקאי אכרם חדד משפרעם. תנחה את הערב השחקנית חולוד טאנוס – חיפאית גם היא. יוזמנו כאורחי כבוד: יאיר לפיד וחנין זועבי (רוצים לדעת אם יגיעו? בואו, תראו). הקברט יעלה בסלונה בר, רח' תרצה 17 ביפו ביום רביעי, 5.6 בשעה 20:30. המקום מציע תפריט אוכל ובר עשיר. מחיר כרטיס: 90 ₪. לידידים, כרטיסי הנחה במחיר 65 ₪ (סיסמא לכרטיס ידיד: אנא בחבאק). הזמנת כרטיסים בטלפון:03-5622955 בימים א'-ה' בשעות 11:00-16:00 או שלחו מייל עם שם מלא, מס' טלפון נייד וכמה כרטיסים תרצו לכתובת: office@art-link.co.il בנושא כתבו בבקשה: הזועבי'ז. נתקשר אליכם חזרה לביצוע הרכישה. למידע נוסף: עתי ציטרון 054-5311954 שיחות עם אלוהים סדנת כתיבה קיצית - 12 מפגשים עם אופציה להמשך בהנחיית שז מה זה אלוהים. האם נוכל להתחבר אליו/ה. האם למרות כל הקשיים, התהיות והספקות שלנו אנו יכולות/ים לברוא ולפתח אמונה חזקה, מעצימה, שתחזיק מעמד בנפתולי ובקשיי היומיום ותישא אותנו מעל גליהם הסוערים. תרגילי כתיבה משחררים ומזרימים, שיח משתף, התנסות בכתיבה בז'אנרים ספרותיים שונים ועלעול בטקסטים דתיים, אמוניים וספרותיים. "ונפלל לרוח מנחה שתוביל אותנו בתוך הערפל - כי שמה האלוהים" (שולי רנד). פתיחת הסדנה: 18.6.2013. ספריית בית אלון, גבעתיים. פרטים ופגישת היכרות: טל': 03-7313444 , נייד: 050-739-3095, shez@bezeqint.net שז – משוררת, סופרת, מנחת סדנאות כתיבה, כלת פרס ראש הממשלה לספרות 2007. פרינג'י - אתר הצגות פרינג', בניהולו של רן בן עזרא. עיסוי מונגולי העיסוי הסודי שהיה נהוג בקרב לוחמיו של ג'ינגיס חאן. פנינה גינצבורג, טל': 03-5299528 מונולוגים ודיאלוגים לשחקנים/ות: כתבו אלינו ונשלח קובץ: (הדוא"ל שלנו)
-------------- -------------- -------------- נתן זך: לזכר הילד מוחמד א־דורה הָיוֹ הָיָה בָּעוֹלָם, אוֹ מוּטָב בְּאֶרֶץ הַקודֶשׁ שֶׁגַּם הִיא בֵּין אִם הִיא רוֹצָה בְּכָךְ וּבֵין אִם לא, חֵלֶק מֵאוֹתוֹ עוֹלָם, יֶלֶד בְּשֵׁם מֻחַמַּד אַ־דּוּרָה. וְהַיֶּלֶד הַזֶּה, הָעֲרָבִי כַּמּוּבָן, בֵּין אִם רָצָה בְּכָךְ וּבֵין אִם לֹא, נֶעֱלַם. וְעַתָּה, שְׁלֹושׁ־עֶשְׂרֵה שָׁנָה לְאַחַר הֵעָלְמוֹ הַמִּסְתּוֹרִי, נוֹתְרָה רַק הַשְּׁאֵלָה אִם הָיָה, כְּלוֹמַר חַי, אוֹ שֶׁמָּא מֵת מִטִּבְעוֹ. חוֹקְרֵי אֵרוּעִים מֵעֵין אֵלֶּה הַבְּקִיאִים בְּכָךְ טוֹב מֵאִתָּנוּ, מוֹסִיפִים: וְגַם אִם, חָלִילָה, מֵת, מִי עָזַר לוֹ לָמוּת וְעוֹד בִּזְרוֹעוֹת אָבִיו, שֶׁהֲרֵי לְכָל עֶזְרָה נִדְרָשׁ אִשּׁוּר. וְאִם אָכֵן אֻשְּׁרָה הָעֶזְרָה עַל יְדֵי וַעֲדָה כַּמְּקֻבָּל, וְהַיֶּלֶד אָמְנָם מֵת בֶּאֱמֶת, הַאִם נוֹרָה אוֹ לָקָה בְּסַרְטָן הַקֵּבָה אוֹ בִּנְגִיף כָּלְשֶׁהוּ, שֶׁהֲרֵי יְלָדִים אֵינָם מֵתִים כָּךְ סְתָם וּבִפְרָט בְּאֶרֶץ הַקודֶשׁ. וְאִלּוּ הַחֹק מַרְשֶׁה לִירוֹת רַק בְּאָבוֹת. וְחֹק הוּא לֹא צְחוֹק. וְאִלּוּ אֲנִי בְּמוֹ עֵינַי חָזִיתִי בַּמַּכְשִׁיר הַמְּכֻנֶּה טֵלֵוִיזְיָה בַּמְּפַקֵּד הַיִּשְׂרְאֵלִי הַמֵּקִים חוֹמָה כְּדֵי לְהוֹכִיחַ אִם זָוִית הַצְּלִיפָה נְכוֹנָה אוֹ שֶׁמָּא לֹא וְהוּא נָקִי מֵאַשְׁמָה. כִּי בְּאַרְצֵנוּ גַּם זָוִיּוֹת מְדַבְּרוֹת וְלוּ מִקֶּרֶן זָוִית. כְּמוֹ הַכֹּתֶל הַמְּכֻנֶּה כֹּתֶל הַדְּמָעוֹת, שֶׁאֶת דִּמְעוֹתָיו אִישׁ עוֹד לא רָאָה כְּדַרְכָּהּ שֶׁל כָּל אַגָּדָה. וְאִם אָמְנָם כָּךְ וְהַזָּוִית לא נְהִירָה חַיָּבִים לְהָבִיא אֶת אָבִיו, אִם עוֹד בַּחַיִּים חַיָּתוֹ וּמִי לְיָדֵינוּ יִתְקַע כִּי רָאָה מָה שֶׁרָאָה וְגַם זוֹ: מִי הִתִּיר לוֹ לְהַחְזִיק בֵּן בְּחִירוֹ בְּעֵת יְרִיּוֹת. שֶׁכֵּן בְּאֶרֶץ מְתֻקֶּנֶת כְּשֶׁלָּנוּ הַכֹּל מַצְרִיךְ חֲקִירָה, עַל כָּל צָרָה שֶׁלֹּא תָּבוֹא וְזוֹ תָּמִיד בָּאָה בְּשָׁעָה שֶׁבָּהּ הַכֹּל מְקַוִּים שֶׁלֹּא תָּבוֹא. מִכָּל מָקוֹם, יֵשׁ לְמַלֵּא טְפָסִים חֲדָשִׁים וּבָהֶם תְּשׁוּבוֹת מְדֻיָּקוֹת לְכָל הַשְּׁאֵלוֹת שֶׁנִּתְעוֹרְרוּ מִשְּׁנָתָן וְהַלָּלוּ שֶׁעוֹד לא נִתְעוֹרְרוּ. אֶלָּא אִם כֵּן כְּבָר חָל עֲלֵיהֶן חוק הַהִתְיַשְּׁנוּת, לְהַבְדִּיל מֵחוק הַשֵּׁנָה הָאֱנוֹשִׁי. 28.5.2013 -------------- -------------- -------------- שחקנים ופוליטיקאים - הצלחת להבין איך אדם נהיה פוליטיקאי? - "הם באים מאותו ענף שממנו באים השחקנים. חלק מהאנשים שגדלו על הענף הזה נעשים שחקנים וחלק נעשים פוליטיקאים אבל זה בדיוק אותה קטגוריה של בני אדם. אלה אנשים עם פגיעה נרקיסיסטית גדולה". - ומה הם בעצם רוצים? כוח? - "אם רוצים כוח אמיתי נעשים אנשי עסקים, כי כסף הוא הכוח האמיתי. לפוליטיקאים אין כוח אמיתי, אבל יש להם את כל הסממנים של כוח. הם הולכים לתיאטרון ויש להם מקומות שמורים, הם הולכים למסעדה ואנשים אומרים להם 'הו אדוני הנשיא', יש להם נהג ושומרי ראש. הם מחפשים אהבה יותר משהם מחפשים כוח. במובן מסוים אפשר לקנא בהם כי הם לא רואים את הזמן החולף, הם לא רואים את המוות שאורב. אין להם מלנכוליה או כל הדברים האלה שאנחנו חווים. אין להם זמן לזה. הם מארגנים את הזמן שלהם כך שלא יהיו להם בעיות עם הנפש. זה דבר מאוד מעניין. כשאת אומרת להם את זה הם מודים בכך. בספר אני כותבת שאמרתי לאחד הפוליטיקאים שהם לא רוצים לראות את המוות המגיע והוא מודה שם שזה נכון, הוא מוסיף שבפוליטיקה אפילו המחלות לא מגיעות וגם זה נכון. תראי איך בפוליטיקה יש הרבה אנשים מבוגרים עם בריאות טובה". המחזאית יסמינה רזה (הארץ) -------------- -------------- -------------- שוטף פלוס מיסודו של איתי ייטוב, בוגר תיאטרון החדר ומנהל אמנותי של "הקבוצה ביפו".
וְתַעֲבִיר מֶמְשֶׁלֶת זָדוֹן מִן הָאָרֶץ (תפילה זכה, מחזור יום הכיפורים) -------------- -------------- -------------- "ברצוני לאמץ את כולכם אל לבי ולומר לכם כי הדבר אשר הכתיב את בואי למקום זה, הוא הרגש הטהור והאציל של בן גזע נבחר, אל בני גזע נבחר". (היטלר, "הוידוי האחרון של אדולף היטלר") -------------- "אתה יכול לדבר על מה שאתה רוצה לדבר (פאולינה, "העלמה והמוות") -------------- קטן זה יפה. אינטימי זה נכון. (אינטימיזציה של האירוע האמנותי) -------------- -------------- -------------- הטלוויזיה החברתית (אהוד שם טוב, 052.5433100) -------------- -------------- -------------- הירקון 70 (הירקון 70) אמיר אוריין - תיאטרון החדררחוב הירקון 29, תל אביב 6801138  |
||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
