הצטרפו לאיגרת השבועית

"שיטת אוריין היא תפיסה שלמה של אמנות הבמה. כנות הגורמת לחוויה מרעננת. אתגר לאמנים ולקהל" (פרופ' אברהם עוז)


האיגרת השבועית

יום ה', 2012 . 6 . 7

היטלר - ההצגה
מוצ"ש, 16.6.2012, בשעה 20:30

מוצ"ש, 14.7.2012, בשעה 20:30

יום שישי, 27.7.2012, בשעה 16:00

טל': 0508-497715, 03-5171818
למנויי האיגרת 40 ש"ח במקום 60 ש"ח

--------------

החלו פגישות ההכרות

ללימודי משחק ובימוי
בתיאטרון החדר
טל', 03-5171818,

מידע כאן וגם בדוא"ל

-------

ייעוץ אישי:  
טל': 03-5171818. מידע כאן וגם בדוא"ל
-------

יש לך קטע?

שלח/י אותו אלינו לאיגרת

-------
לתגובות

-------
אירועים בתיאטרון החדר
-------
סרטוני החדר ביוטיוב
-------
לאיגרות קודמות


באיגרת זו:

•   היטלר, הוידוי האחרון - ההצגה: ד"ר יהודה עתי: עדיין פועל עלי
•   שיטת אוריין - המעגל הפתוח: תיאטרון ככלי טיפולי 2
•   פרשת השבוע: 36. בהעלותך: במדבר ח' - י"ב
•   יואב איתמר: שירה היא
•   אסנת ראם: אור
•   מאיה בז'ראנו: סן סלבדור
•   מיכאל פבזנר: האחד והיחיד
•   מלכה נתנזון: מַחְלָקָה פְּתוּחָה - מחזור
•   בילי לרנר: לְכִי תִּדְפְּקִי עַל חוֹמוֹת הַתּוהוּ
•   פינה חמה ליוצר/ת: 4:33
•   קליפ: ג'יימס דין וחירותי
•   אודישנים דרושים: אולי יש כאן משהו בשבילך
•   אירועים: לוח
•   הכתובת על הדיר: קצרצר

אמיר שלום וברכה,

ראיתי והשתתפתי (כצופה) במחזה "היטלר" שבו אתה משחק את דמותו של הצורר החי כאדם זקן ומשחקך מדויק ומצמרר אשר עדיין פועל עלי פיזית. רק יום-יומיים לאחר הצפייה במחזה יכולתי להגיב באותיות ומילים להתרחשות. העמדת את היטלר כאחד האדם. הבנאליות של הרוע. אין דיבור על השמדה במחזה יש תאור של אדם נורמטיבי עם נטיות וסריטות כפי שיש לרוב האנשים. אומנם זהו מסע של אדם זקן המדבר לעצמו ואלינו על דברים בנאליים, אך אנו כצופים משמשים כספוג תודעתי המתרגם את הנאמר על פני השטח, לביקורת נוקבת על דרך התנהלותנו בארץ עם עצמנו והסובב אותנו.

הביקורת עדינה, פעמים שקופה וברורה אך בשילוב הדמות החלשה והרופסת הזאת יוצרת זעזוע ומכה בתודעה של הצופה.

תודה על הפעילות החשובה שאתה יחד עם אנשי תיאטרון החדר יוצרים ומשפיעים.

 

(ד"ר יהודה עתי)

קישור קבוע

(ראשי פרקים - המשך)

מה עושה אדם מן היישוב, כלומר האדם הסביר, המבקש לו מפלט מתלאות לוח הזמנים שלו? עושה מיני דברים: מתיישב אל מול הטלוויזיה ובוהה בה עד הוא מגלה ששמורות עיניו נעצמו זה מכבר והן נפקחות בתימהון על הזמן העובר. הוא עשוי לצאת לפאב הקרוב או הרחוק, להטביע את החסר בשוט אחד או שניים. הוא יוצא לקולנוע, לפעמים לחברים, לפעמים קורא ספר, ויש שהוא הולך לתיאטרון ואז, בסבירות גבוהה, יש לו מנוי שנתי לתיאטרון ציבורי זה או אחר. מעת לעת הוא פוקד את התיאטרון הציבורי, שהוא בדרך כלל היכל גדול ומפואר או לפחות מרשים בעיצובו, או לפחות בעל אופי שמרחיק אותו מאותו לוח זמנים אישי ארור. התיאטרון מרחיב דעתו של אדם או מכווץ. הוא מבלה שם שעתיים מחייו, מתרגש או משתעמם, שמח וטוב לב או נרגן, הוא יוצא משם בחוויה של שיבה ממסע למקום אחר. 

זה עתה הוא עבר טיפול.

בדרך כלל, לא נוהגים לכנות הליכה לתיאטרון, או לפאב, או לקריאה בקפה או בקלפים, בשם "טיפול". עיסוי מונגולי או תאילנדי? כן, אומרים, זה טיפול. יוצאים ממנו יוצאים שלווים יותר או לפחות חווים שינוי כלשהו.

מנקודת חווייתו של ההולך לתיאטרון הרי זו אותה חוויה: הולכים למקום מיוחד, נפרד מהזרם השגרתי של החיים, חווים חוויה שונה וחוזרים בחוויה שונה מזו שהתקיימה לפני הביקור בתיאטרון.

אומרים, ובצדק, "זהו בידור". כי ביקור בתיאטרון ציבורי, מרכזי או פרינג'אי, מסובסד ע"י מוקדי כוח חברתיים, מגיש מוצרים לקהל רחב – "זהו בידור". "בידור" מלשון בידור השיער שעל הראש. מנערים את השיער, כלומר מבדרים אותו ואז חשים בשינוי כלשהו. לא מהפכה פיזית. לא הארה מהפכנית שמשנה סדרי עולם. חס וחלילה. בידור. כמו פרוזאק. הוא משנה את החוויה אבל לא את מהותו של האדם.
בהסתייגות אחת: מי שמזונו התרבותי מבוסס רק על בידור, אולי הוא מרבה ידע, אבל תודעתו הולכת ומתכוונת לשימור הסדר הקיים, לניוון כלי החשיבה האחראים על צמיחה והתפתחות אנושית, להתמכרות לידוע ולמורגל. כמו פרוזאק. שימוש לאורך זמן עלול לגרום נזק, התמכרות.

תהליך הגמילה כרוך בייסורים והדרך עוברת במסלול חתחתים של תרבות אלטרנטיבית, חתרנית, מהפכנית, עוכרת שלווה, משנה סדרי עולם, עושה תיקון. רק מעטים מגיעים לשם.
(ע' תיאטרון כתיקון עולם" למטה במדור "אירועים של חברים")

קישור קבוע

(הקטעים הבאים הם מתוך הקובץ "פרשת השבוע", המשמש כפתיח לדיון במסגרת פגישות "המליאה" של תיאטרון החדר. כאן תפיסת המקרא היא דרמטית: אם המקרא היה מחזה, כיצד היינו מתייחסים אליו?)

 

36. בהעלותך: במדבר ח' - י"ב

"וידבר יהוה אל משה לאמֹר. דבר אל-אהרן ואמרת אליו, בהעלֹתך את-הנרות אל-מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות". (במדבר ח' 1-2).

 

בשנה השנייה לצאתם ממצרים, בחודש הראשון, הוא חודש ניסן, בארבעה-עשר בחודש, בין הערביים במדבר סיני, עשו בני ישראל את הפסח. כל יהודי ראוי ומצווה על עשיית הפסח, גם הטמא. הענן יושב מעל אוהל-מועד והעם חונים. אם עלה הענן, ממשיכים בדרכם, עד שיורד הענן על האוהל וחונים שוב. שתי חצוצרות כסף התקין משה להתכנסות העדה ולמסעה. אם תקעו באחת מהן והיה זה סימן לכינוס נשיאי העדה אל האוהל, וכך עשו להם סימני תקיעה ותרועה.

 

שוב "העם כמתאוננים רע באזני יהוה" (במדבר י"א 1). כאמור, סיפורו של דור המדבר רצוף טענות ומענות, בין העם למשה, בין משה לאל ובין האל למשה. כאן האל שורף את המתאוננים, וכביכול, אילמלא התערבותו של משה, היה האל הולך ושורף, עד שהיה נרגע, או עד שלא היה נשאר עוד את מי לשרוף, ולמקום ההוא קורא משה תבערה, כי "שם בערה בם אש יהוה" (במדבר י"א 3).

 

שוב העם מתאונן. נמאס להם כל הזמן לאכול את המן שמוריד להם האל. בבוקר, בצהרים ובערב, רק מן, מן, מן! אפשר למות מזה. רוצים בשר. רוצים למצרים. הזיכרון ההיסטורי היחיד שנותר להם במדבר הוא מצרים – האימפריה הדכאנית הופכת לפתע למושא שאיפות שמימי. שכחו את העבודה הקשה בחומר ובלבנים, שכחו את הדיכוי והעינוי. הם זוכרים את הדגה שאכלו חינם, "את הקישואים ואת האבטיחים ואת-החציר ואת-הבצלים ואת השומים" (במדבר י"א 5), ואולי לא היו דברים מעולם ולמעשה אכלו קש ומרורים, אלא שהנוסטלגיה לסיר הבשר של זמן עבר היא תגובה ספונטנית על קושי המתגלה בזמן הווה. ללמדך, שהדרך אל החירות רצופה עליות ומורדות במצב הרוח של ההמונים. הם מוכנים ללכת בעקבות מנהיגם כל עוד הנוחות האישית אינה מופרעת. הם רואים רק מה שלפני אפם בלבד ומתרכזים ברמה הבסיסית של הקיום – תחושת הבטן ההומה.

 

משה כורע תחת נטל המנהיגות. האל מצווה לאסוף שבעים איש מזקני ישראל, שיחלקו עמו בשלטון. תחילה עליהם לעבור קורס חניכה מזורז במקצוע הנבואה. ככל הנראה עורך משה טקס בעל אופי מסתורי, ושבעים איש יוצאים מעם פניו כשהם מלאים ברוח נבואה. זוהי האסמכתא הנדרשת מהם כדי שהעם יקבל את מרותם. כל כך חזק עליהם רושמו של טקס החניכה, עד כי שנים מביניהם, אלדד ומידד, מתחילים להתנבא במחנה. יהושע בן-נון מציע לכלוא אותם, אבל משה מרגיע אותו: "המקנא אתה לי? ומי יתן כל-עם יהוה נביאים, כי-יתן יהוה את-רוחו עליהם" (במדבר י"א 29).

 

אבל עדיין יש לפתור את בעיית ההתמרמרות במחנה. העם רוצים בשר וגם האל עצבני לא במעט. כמו מנהל קשוח שנדרש לוותר לעובדיו המתאוננים, הוא מבטיח: "אתם רוצים בשר, מה?! בשר אתם רוצים?! אחרת לא מתאים לכם! כל האותות והמופתים שעשיתי לכם ולאבותיכם לאברהם, יצחק ויעקב, זה לא נחשב! בשר אתם רוצים! בסדר! תקבלו בשר! אתם תאכלו אצלי בשר עד שתחנקו!" (במדבר י"א 18 ואילך) ואז באה הרוח מכיוון הים, נושאת ומנחיתה אל הארץ להקה נודדת של עוף השליו. העם שלשונו כבר משועממת מטעמו החד-גוני של המן, מתנפל על העופות התשושים ועורך בהם קומזיץ המוני שנמשך כל היום וכל הלילה וכל יום המחרת. אחר כך הם נופלים לארץ ומתחילה הריצה המטורפת לשירותים. מי שלא נתקף בשלשול, נתקף בעצירות, התגולל על הארץ בייסורים קשים ומת. "ויקרא את-שם-המקום ההוא קברות התאווה, כי-שם קברו את העם המתאווים" (במדבר י"א 34).

קישור קבוע

אדמה מבוקעת שאיננה רווה

תרופת אינדיאנים לנפש עצובה

אשליה של בסדר

אשליה של אי סדר

אשליה של משמעות.

 

גביש או סגסוגת,

זהב של שוטים.

מגהץ מקולקל,

שמגביר הקמטים.

 

המילים שלא יכולתי

כשהיינו עסוקים,

הדמעה שנשרה

על פנייך הרכים.

קישור קבוע

אוֹר וָרוד בַּחַלּוֹנִי

אַךְ

מַבָּטִי עָקוּד

 

קישור קבוע

שַׁפִּירִיּוֹת עַל פְּנֵי הַמַּיִם

וּסְנָאִי עַל הַגָּדֵר,

רוּחַ בְּעַנְפֵי הַמַּנְגוֹ

מַרְטִיטָה אֶת שׁוֹקֵי הַכִּסְאוֹת הַלְּבָנִים

עַל שְׂפַת הַבְּרֵכָה

אוֹר הַשֶּׁמֶשׁ חוֹלֵק כִּתְמֵי צְלָלִים

הֶעָלִים הָרְחָבִים רוֹכְנִים, סָבִיב

עֲלֵי הַדֶּשֶׁא הַקְּצָרִים

חֹם וְרִפְיוֹן לְמַרְאֵה הַהִיבִּיסְקוּס

קְרִיאוֹת נְקִישׁוֹת צִיּוּצִים צַוְחָנִיִּים,

פְּעַלְתָּנוּת יוֹמִית שֶׁל יְצוּרֵי טֶבַע

לְמַרְגְּלוֹת הַר גַּעַשׁ רָדוּם.

 

עִיר רְחוֹקָה, עִיר נוֹכַחַת וְזָרָה

מְכִילָה אוֹתָנוּ בַּאֲדִישׁוּת מְתוּנָה וּמְבורֶכֶת

כְּמוֹ מִפְלָט, יְמֵי חַג עוֹבְרִים יָמֵינוּ

נִמְשָׁכִים בַּעֲצַלְתַּיִם,

מִפְלָט מֵזִין וּמְיַשֵּׁן בְּשֶׁפַע

פְּרָחִים וְצִפֳּרִים, פֵּרוֹת מְתוּקִים

מְפַיְּסִים וּמְפָרְקִים רִגְשֵׁי טִינָה

הַטְּבוּעִים בְּמַעֲמַקֵּי עָבָר

חַסְרֵי הֶקְשֵׁר שְׁרוּיִים

בְּתוֹךְ זְמַן הַמְבַלֶּה אוֹתָנוּ.

 

17.4.06

קישור קבוע

נאמר: "וידעת היום והשבת אל לבבך כי ה' הוא האלוהים בשמים ממעל ועל הארץ מתחת אין עוד" (דברים ד' 39),  וכן "למען ידע ממזרח שמש וממערבה כי אפס בלעדי, אני ה' ואין עוד" (ישעיהו מ"ה 6).

 

אף ששני הפסוקים לקוחים מספרים שונים, קיים דמיון מבני ומילולי מפתיע ביניהם הכולל הן את השימוש בפועל "ידע" והן במונח 'אין עוד'. אף על פי שבשני המקומות מנסים לתפוש את המכלול בצורה שונה. בספר דברים: "בשמים ממעל ועל הארץ מתחת", ואילו בישעיהו: "ממזרח שמש וממערבה". שני האופנים מציינים שתי דרכים לראות אותה. האחת מלמעלה למטה והאחרת באופן רוחבי. מכאן משתמע שנקודת המבט שממנה אפשר לחזות בה ניתנת לבחירה.

 

לעומת זאת, במונח "אין-עוד" גלומה השקפה שהמהות עצמה היא יחידה, ומתוך כך נגזרה גם התפישה אודות "האחד והיחיד", המציינת ש: א. המהות היא אחת ו-ב. שהיא יחידה. יש לשים לב שבצייננו זאת, אנו גולשים לעולם המספרים, וכי מה משמעותו של המושג מבחינה זו?

 

כדי לנסות ולענות על כך, נדון בפעולות האריתמטיות הבסיסיות: חיבור, כפל וחזקה.

באם אנו מדברים על הפעולות החשבוניות שצוינו לעיל. הרי שבסדר עולה אפשר להציגם כך:

2+2+2 = 3X2

2X2X2= 2 בחזקת 3

אפשר להמשיך הלאה בסדר עולה עם 2 בחזקת 2 בחזקת 2 = שכבר לקוח מעולם החזקות. אולם כאן נשאלת השאלה: את הפעולות הנ"ל בצענו החל מפעולת החיבור בסדר עולה. אולם האם פעולת החיבור היא אכן הפעולה מסדר הגודל הבסיסי ביותר שאפשר להעלות על הדעת? 

באם נציין את הפעולות שציינו קודם והפעם בסדר יורד הרי שהן תיראנה כך:

2X2X2= 2 בחזקת 3

2+2+2= 3X2

נניח שנציין פעולה תיאורטית 'נמוכה' מחיבור בסימן *, אזי בשורה התחתונה ייכתב:

2*2*2=2+3

כאשר 2+3 נגזר בדרך ההשלכה, מאופיין של הפעולות האריתמטיות המובאות בסדרן היורד:
2 בחזקת 3, 3
X2, וכפי שמתבקש: 2+3

עתה נשאל: האם יש, ואם-כן, מה משמעותה של פעולה זו?

2 הוא הערך הבסיסי שלנו שאותו צירפנו בפעולת החבור לעוד שני מספרים בעלי ערך זהה (2) כלומר צירפנו את הערך 2, 3 פעמים. באם נתעלם מ"שווי" הערך עצמו (2), ונתייחס אליו כיחידה אחת, הרי שניתן לומר שאת הערך 2 צירפנו 3 פעמים, כלומר ב-3 יחידות.

באם נתייחס עתה לפעולה שבצענו קודם

2*2*2=2+3=5

הרי שהיא שקולה בערכה ל:

2+1+1+1=5  כאשר 2 מציין את "שווי" הערך הבסיסי ו- 1 את היחידה כעומדת בפני עצמה. יחידה המופיעה 3 פעמים.

למה הדבר דומה? למנייה בעלת ערך נקוב. למשל 3 מניות כשכל מנייה היא בעלת ערך נקוב בן 2 שקלים.

אם-כן, הרי שבאופן משונה 1+1 =2X1  יבוא לידי ביטוי בפעולה הנידונה, שאפשר לקרוא לה: 'מנייה', באופן הבא:

1*1 =1+2 = 3   וזאת משום שאת הערך 1 צירפנו 3 פעמיים. פעם כערך המנייה ופעמיים כמספר המניות הנושאות ערך זה.

לכאורה אפשר לראות בכך מעין חריגות, שאינה משתלבת בפעולות האריתמטיות מהסדר הגבוה יותר: חיבור, כפל, וחזקה. שכן היכן מוצאים אנו את המנייה או 'היחידה' בפעולות אלו? לשם בדיקת הטענה נשים לב לפעולות הבאות:

1 בחזקת 1 כפול 1 בחזקת 1 =1X1=1,  1X1 +1X1 = 1+1= 2 , ו:  1*1 השקול ל: 1+2=3

אנו רואים שהיחידה הנאלמת מופיעה באופן מובלע הן כמכפלת הערך בן היחידה ביחידה אחת, בפעולת החיבור, והן כחזקה מסדר גודל ראשון, בפעולת המכפלה.

אם נשוב עתה ל"אחד" שהוא הערך הנקוב, ול"יחיד" שהוא יחידת המנייה בעלת אותו הערך הנקוב, נגלה שניות מוזרה, שכן  מה מונע מהותית מלהחליף בין מספר היחידות או המניות לבין ערכן הנקוב? הרי 2X3 = 3X2  וכך: 2+3=3+2

אין ספק שהדבר אפשרי בעולם המספרים, וכן בעולם המניות שבו הערכים הנקובים מייצגים דבר-מה שעליו נדון בהמשך. אולם האם הדבר אפשרי בעולם הממשי?  וכי מה משמעותו של 'ערך' או מהות במובן הממשי ? האם הוא כלל עניין מספרי? לדוגמא: אפשר למשל לצרף עגבנייה לעגבנייה או לומר 3 עגבניות מתוך הנחה בדבר זהות בין עגבניות, אולם מה משמעות הביטוי: 3+ עגבנייה?  או: 3 X עגבנייה? הרי 3 אינו ערך או מהות בפני עצמה,  אלא אך סיפרה, ובהיפוך העגבנייה היא דבר כשלעצמו שאינו מייצג כל מספר.

אנו רוצים להתמצא במרחב ולשם כך עושים בו סדר. מניית עגבניות היא דוגמא לפעולה כגון זו. בעשותנו כן אנו עושים מעין הכלאה בין עצם ממשי, ובמדויק יותר בין אידיאל של עצם ממשי (שכן, אין עגבנייה זהה לרעותה) לבין מספר.

באם נחזור לעולם המניות, נשאלת השאלה : 'אחד ויחיד' עשוי לציין מנייה בודדת שמאחורי ערכה הנקוב עומד, כפי שנרמז, דבר-מה אחר. לכאורה עשויים אנו לסבור שמדובר בדבר או בעצם ממשי כמו מחצב, פריט מזון, או מוצר כלשהו. האומנם? לא ממש; משום שהמניות אינן אמורות לציין את הדברים המוחשיים עצמם, כי-אם את הביקוש להם. בהשליכנו מעניין זה, אנו יכולים להניח שגם שאר הגרמים 'מבקשים', או אולי בלשון נקייה פחות: צורכים. לדוגמא האש 'צורכת' חמצן לשם בעירתה. אולם האומנם 'צורכת' היא? וכי אכפת לה כלל אם תכבה? 'הצריכה' היא אך תכונה הנובעת ממודעות שפירושה: הכרה באיזה מבנה עצמי המתבדל מן השאר ובצורך להזינו. תכונה שהושלכה מהפרט על איזו תודעה כלל עולמית. אולם אם היא קיימת, הרי שבדומה, גם היא אמורה לצרוך דבר-מה. האם הדבר מצוי מחוצה לה?כלומר מחוץ ליקום? אם-כן, דברי הנביא: 'אפס מבלעדי' לא יתכנו, ושמא בתוכו? כעין בעל-חי הניזון מעצמו בלבד. עניין המעלה על הדעת מכונות הנעה מתמידות, ועימן סוגיות פיסיקאליות, הנובעות מאותו רצון בסיסי, רצונה של התודעה, להתמצא במרחב באמצעות עולם המספרים.

 

בתחילת הדברים דיברנו על האפשרות לראות את המהות מנקודות מבט שונות. דומה הדבר לבחינת עצם, למשל אבן, במבט על או במבט רוחבי (שתי נקודות מבט שצוינו בשני הפסוקים) וכן גם  מהיבטים אחרים, כגון: גוון, טקסטורה וכו'... תכונות העשויות להשתנות מפרט לפרט. כלומר, כמו האבן כך העגבנייה, כשאנו מדברים עליהם, אנו מדברים בעצם על אידיאל, ובמילים אחרות על 'האחד והיחיד' שאותו נמצא בתודעתנו בלבד.

קישור קבוע

ד.  שָׂרָה מְנַסָּה לִלְכּוד

 

עַל גְּדוֹת עֵינֶיהָ מָסַךְ עֲרָפֶל

לִלְכּוד חוּט אוֹר חִוֵּר בְּגַפְרוּרֵי אֶצְבְּעוֹתֶיהָ

בְּצִפָּרְנֵי הַדָּם שֶׁלָּהּ,

אוֹמְרִים הָיְתָה יָפָה, כְּמוֹ לוֹלָה שֶׁל הַמַּלָּחִים

"לוֹלָה לוֹלָה מְחַכָּה, מְחַכָּה לְאַהֲבָה"

עַכְשָׁו פִּשְׁתָּן דָּהוּי מְפָאֵר אֶת רֹאשָׁהּ,

סְגֻלָּה בְּדוּקָה מוּל רוּחַ רַע

וְצַוָּארָהּ רָפוּי מֵעַל טַוָּסֵי גֵּוָהּ.

רַק בַּטִּפּוּל הַקְּבוּצָתִי הִיא מְפֵרָה אֶת הַדְּמָמָה

וּבִשְׁנָתָהּ יֶלֶד מְכֻנָּס בְּחֵיק הַמְּנוּסָה

וְהָהָר צוֹחֵק.

 

(מלכה נתנזון, משוררת)

קישור קבוע

11. מחר

 

מחר יום חדש

מי ששָבַר את

מטֵה לחמִי

יבוא על עונשו

אריֵה ונמר

וחסידה

יפַנו

דֶרך לַשועלים

שיֵלכו

בין חוֹרבוֹת

הבתים

איש לא

יעזוֹר

ואיש לא

יעמוֹד

בַּפֶּרץ

וּצווחה

גדולה

תִּשָמַע

ואני לא

אראֶה

ואני

לא אָבוא

ואני

לא

אשמַע

 

(בילי לרנר, משוררת)

קישור קבוע

יצירתו הקלאסית של ג'ון קייג' (1952) והגרסה של צ'יק קוריאה וקיית ג'ארט.

קייג' המחיש, אולי לראשונה בעת החדשה, את מערכת היחסים המורכבת המתקיימת בתוך תחום האירוע האמנותי. ע"פ הגישה הקלאסית, היצירה היא הדבר היחיד שיש לתת עליו את הדעת בזמן ביצועה. אולם באופן הזה על היוצר, כמו גם הקהל, להכחיש את החוויה האישית המיידית שלהם, בתחומים שלכאורה אין להם קשר ישיר או אסוציאטיבי ליצירה. למשל, חריקת כסא או שיעול, תחשב על פי הגישה הקלאסית להפרעה. לפעמים היוצר כל כך כועס על התופעות הללו והכעס מחבל בביצוע שלו.

על פי הגישה השיטתית שלנו, כל גירוי בתחום האירוע האמנותי, פנימי או חיצוני, הוא חלק מהיצירה. "4:33" של קייג', הוא מקרה פרטי של הרעיון המרכזי הזה והוא ממחיש את האפשרות להפניית קשב אל תחום האירוע האמנותי במובן המלא של המושג. כך הוא תורם להרחבת המודעות לטווח הקליטה של האדם היוצר ושל הנמען שלו.
כאן באופן מופגן הקשב של הקהל באולם ובבית מופנה אל עצמו ואל הסביבה המיידית שלו. נא להקשיב לעצמך:























צ'יק קוריאה וקיית ג'ארט:























היטלר מתעצבן על ג'ון קייג'. אחד מהפרודיות על הסרט "הנפילה", שהועלו ליוטיוב:

קישור קבוע

ג'יימס דין - פרופיל

רק אחרי מותו התבררה זהותו המינית של סמל הסקס ההוליוודי. סרט שיוצג בפסטיבל הקולנוע הגאה חוזר לימים שחיפש מקפצה לקריירה שלו ומצא אותה במיטות מפיקים בכירים. הוקרן בבכורה עולמית בפסטיבל הסרטים בסיאטל בחודש שעבר (מאי) ויוקרן בשבת (16.6.2012) בסינמטק תל אביב, במסגרת TLVFest, הפסטיבל הבינלאומי השביעי לקולנוע גאה, שייפתח השבוע.























את חירותי
זהבית מיטרני שרה את השיר של מוסטקי-טהרלב. פסנתר, הפקה מוזיקלית ועיבוד: נדב ויקינסקי. נאי, עוד וכלי הקשה: יוגב לוי.

קישור קבוע

נא לעבור לדף אודישנים דרושים.

קישור קבוע

היטלר

 

(צילום: מיכל ברץ קורן. איפור: יסמין מגן)

וגם קוואקר, בלונדי ואווה בראון

- הוידוי האחרון

 

"זהו מבצע של משחק נדיר, אך בלי ספק יותר מהטכניקה והאמנות, זאת מלאכת מחשבת המבטאת את הרעיונות הנועזים והמאתגרים של המחזה. משחקו של אוריין הוא כאספקלריה לכל אלה; לעתים היא כולה בדולח, לרגעים היא כנחושת קלל, גם קעורה וגם קמורה, מעוותת, אך תמיד ישרה וישירה".  (צבי גורן, אתר הבמה)
"ביצוע וירטואוזי!"  (חיה בראל, קול ישראל, רשת א', "שורה ראשונה")

"חוויה נהדרת!  אמיר אוריין מתגלה כפרפומר יוצא מן הכלל".  (יוני איתיאל, קול ישראל, רשת ב', "מה יהיה עם יואב גינאי")

"אמיר אוריין בהופעתו האינטנסיבית, עושה את הבלתי אפשרי. הוא מחשמל ומצמרר ומחייה לפנינו את המפלצת המתועבת ביותר שידענו".  (אליקים ירון, קול ישראל, רשת ב', "בחצי היום")

"תצוגת משחק מדהימה. אירוע שהוא בדיוק ברוח הזמן!"  (יואב איתמר, עורך, מנחה, מבקר תיאטרון)

"הייתי מהופנט!"  (אלי הוז, במאי-יוצר, יועץ ומנחה קבוצות)

"יהלום של יצירה!"  (שני לרר, שחקנית ומנחה)

"חוויה מטלטלת!"  (שלי קלינג, קולנוענית ושחקנית)

"חוויה מדהימה!"  (איריס הרפז, שחקנית ומוסיקאית)

"עבודת המשחק הטובה ביותר שראיתי בימי חיי!"  (רן בן עזרא, שחקן ומנחה)

"הצגה שמעוררת את הצחוק האמיתי והעמוק!"  (הילה גלסר, מחזאית ושחקנית)

"מדהים! הייתי מהופנטת".  (רותם זיו, שחקנית ומנחה)

"יצירה מלאה עוצמה!"  (דורית אבנט שחקנית ומנחה)

"היטלר בחדר, הופך את הבטן!"  (ירון פרידמן, מעצב, מנחה, מפיק)

"מבוצע בעוצמה ובעומק על-ידי אמיר אוריין. זוהי משימה כמעט בלתי אפשרית שרק שחקן מעמיק ומיומן מסוגל לה".  (ורדה צ'צ'יק, אשת תיאטרון ותקשורת).

"אין ספק שגדולתו של אמיר אוריין ביכולתו לשחק תפקיד של דמות כל כך שנואה וכל כך מפחידה בעולמנו".  (שושנה ויג, סופרת ומשוררת)

"משחק וירטואוזי בהצגה חזקה, מטלטלת ומעוררת מחשבה!"  (יוסי זיו, מנחה ושחקן)

"מושלם!"  (ערן שיין, שחקן)

 

היטלר לא מת בבונקר שלו בברלין ב-30 באפריל 1945. הוא נמלט וחי בסתר. עתה הוא זקן ויודע שימיו ספורים. הוא חולם להגיע למדינת ישראל כדי שהיהודים יהרגו אותו, ואז הוא מאמין, יתעוררו כל הנאצים בעולם ויפתחו במלחמת עולם סופית והמוות שלו יסמן את תחילת סופו של העולם כולו. כך הוא מגיע לישראל וכאן אנו פוגשים בו, ישיש נרגן והזוי.

 

במהלך ההצגה אנו נחשפים לתולדות חייו של הצורר, שנות חייו בבתי מחסה לחסרי בית, טרם עלייתו לשלטון, הידיד היהודי שלו, הרופא היהודי של אמו. סדר היום הכפייתי שלו, פרשת אהבתו לאחייניתו-למחצה, גלי ראובל, מערכת היחסים עם חברתו אווה בראון, הצמחונות ואהבתו למתוקים, קיטש ומוות.

 

יצירה בהומור שחור, מצמררת ומאתגרת.

 

מחזה: טובה רוגל ואמיר אוריין

בימוי: אמיר אוריין ואבי גיבסון בר-אל

משחק: אמיר אוריין

טל': 0508-497715, 03-5171818
למנויי האיגרת 40 ש"ח במקום 60 ש"ח
מוצ"ש, 16.6.2012, בשעה 20:30

מוצ"ש, 14.7.2012, בשעה 20:30

יום שישי, 27.7.2012, בשעה 16:00

 (לקבלת התוכנייה)

--------------

"המליאה" של תיאטרון החדר
דלת פתוחה ליוצרים ולצופים.

פגישה דו-שבועית באווירה נינוחה.

הפגישה הבאה של המליאה:
יום ו', 15.6.2012, בשעה 16:00

בחדר ברחוב הרב קוק 8, תל-אביב. 

במקום מוגש כיבוד קל והוא מוגדר כמקום פרטי.
תשלום: 20 ש"ח כולל כיבוד. משך הפגישה: 3-4 שעות בערך.

אפשר להשתתף ואפשר לצפות בלבד. "המליאה" פתוחה לכל.

רצוי לתאם מראש בטלפון: 03-5171818, או בדוא"ל: כאן.

 

אורטל חייבת למות

מותחן פסיכולוגי.

אחד מסופרי המתח המצליחים בארץ פותח את הפה בערב פרובוקטיבי. הוא חושף בסערה את הסודות שמאחורי כתיבת ספרי "אורטל" ומגלה פרטים מספרו החדש. אורטל - דוגמנית, בלשית, מרגלת ומומחית לאומנויות לחימה. בכל ספר היא מצליחה להציל את העולם מחדש, לתמרן אנשים רמי מעלה ולהגיע בזמן לתצוגת האופנה, מבלי לאבד שערה  מתלתליה.

עכשיו היא חייבת למות.

בהשראת "על אמת" מאת רוני גלבפיש. מחזה: איתמר נצר, שרון שלומי, רונן קובלסקי.

בימוי: יניב מויאל. עוזר במאי: רן בן עזרא. משחק: שרון שלומי, איתמר נצר, רן בן עזרא.

ייעוץ אמנותי: אמיר אוריין.

מוצ"ש, 9.6.12‏, בשעה 20:30, בתיאטרון קרוסל, דיזנגוף 75 תל-אביב,

057-7827000. 052-528-4234 / 054-533-5135 






















 

יומן היריון

הילה גלסר - שחקנית יוצרת. רינה לביא - מעבדת למחזה ובמאית

ואמיר אוריין המורה והיועץ האומנותי

"כמו שלא ראיתי הרבה אבות ברחובות ככה לא פגשתי הרבה גניקולוגיות במרפאות.

מה זה אומר עלינו? שגברים מתעניינים בכוס שלנו יותר מאיתנו?"

יומן היריון - סטנד אפ נוּגֶה. בשפה קולחת, משעשעת ומרגשת, היא חושפת בפני הצופים את תהליך ההיריון שלה, מרגע ההתעברות ועד לידת בתה עדן. נורמות חברתיות, פערי דורות, זיכרונות ילדות, זוגיות והבחירה ללדת לידה טבעית. כל אלה מקבלים ביטוי בהצגה שמעבירה את הצופה חוויה בה הוא נע בין צחוק לבכי, ללונה פארק של רגשות, כמו שרק אישה בהריון חווה מרגע יצירת חיים חדשים ועד לרגעי השיא של הלידה.

תיאטרון הסמטה ביפו העתיקה.

13.6 בשעה 20:30.  28.6 בשעה 20:30.

וכמובן הנחה לכל חברי החדר, הילה גלסר: 054-570-0704

הקטע הבא צולם בחדר:






















נפתחת קבוצת תיאטרון למבוגרים
בהנחייתם של אבי גיבסון בר-אל (במאי, שחקן ומנהל אמנותי)
ורינת מוסקונה (יוצרת ומנחת קבוצות תיאטרון)
הקבוצה תיפתח ביולי 2012 עד אוקטובר 2012
ותתקיים במרכז תל אביב במסגרת של מפגש שבועי קבוצתי בן שלוש שעות. בכל מפגש יושם דגש רב על פיתוח היצירתיות האישית של כל משתתף והקניית הכלים של עבודת השחקן. יחד ניגע בעולם החוויה הרגשי והחושי המצוי בתוכנו באמצעות ההיכרות עם השחקן שבנו. בין הנושאים שיועברו:
עבודה על הגשת טקסט, מונולוגים/דיאלוגים, עבודה פיזית/תיאטרון בתנועה, עבודה מתוך חומרים אישיים, שיטת אוריין-המעגל הפתוח,

עבודה על פרויקט אמנותי משותף שמיועד להיות מוצג מול קהל
- מספר המקומות מוגבל - לפרטים נוספים – 050-795-4582

 

ענתיקות ברחוב

על עולם אכזרי שבו אסור להיות זקן.

בכל יום שישי, בשעה 13:30.
מופע רחוב. בכל שבוע במקום אחר בתל-אביב.

בימוי: רינת מוסקונה. לפרטים: 050-795-4582.

 

תיאטרון כתיקון עולם

בית הספר לאמנויות, החוג ללימודי התיאטרון, האגודה הישראלית לקידום חקר התיאטרון והאוניברסיטה העברית, הר הצופים.

רבי שיח, הרצאות, סדנאות ומופעים. 12-14.6.2012. כ“ב-כ“ד סיון, תשע“ב.

תיאטרון טיפולי, תיאטרון פרינג‘, ניהול תיאטרון, תיאטרון בקהילות, תיאטרון של אנשים עם מוגבלויות.

מיקום: בית מזי''א לתיאטרון, רחוב מסילת ישרים 18, ירושלים. 052-8988742.

לתכנית הכנס

 

"קרב יום"

בפסטיבל התיאטרון מרכז הבמה

כתיבה ומשחק: אודי ברנשטיין

גבר חווה פירוק של עולמו הפנימי בתוך מציאות ישראלית דחוסה. בעולמו המטולטל הוא הוזה את נוכחותו של אביו ניצול השואה, מתכנס לתוך מחסה שהוא בונה ומבוהל מחורבן מתקרב. בבניית המחסה הוא מתחבר עם חיי אביו, שהוחבא בבוידעם של איכרה פולנית. נע בין התייחסויות פרטיות של חיים ממשיים של אדם רדוף ומבוהל, לבין מימד סמלי הנוגע לציוויליזציה היהודית והישראלית, על הזרמים הפנימיים שלה.

18/6, מרכז ז'ראר בכר, רחוב בצלאל 11, נחלאות ירושלים, 02-625-1139.

 

פנינה רינצלר: בקשת תמיכה

אני יוצרת כעת פרויקט תיאטרוני חדש שיוצג בפסטיבל עכו כהצגה אורחת.

אנחנו 7 שחקנים ומוסיקאי, כולנו גדלנו יחד בירושלים בתקופה של אינתיפאדות וחווינו את הקושי הפחד, הזעם משני צידי המתרס. היום, ממקום בוגר יותר, התאספנו כדי לדבר את הרגשות תוך כדי יצירה. אנו שבים לשכונות ילדותינו כולנו יחד כאנסמבל ומראיינים את תושבי המקום. מתוך זיכרונותינו ומתוך הראיונות אנו יוצרים מוזיאון ירושלים אנושי המציג את תמונת המצב כפי שאנו חווים אותה.

התמיכות הינן תרומות קטנות (מ50 ש"ח ומעלה.) ויש אף תמורות בעד התמיכה!!!

לשם כך מצרפת לכם לינק לאתר Headstart בו פרטים אודות היצירה ודרכי תמיכה.

http://www.headstart.co.il/project.aspx?id=438  

איך עושים: אז... נכנסים ללינק, בלינק יש גם קליפ ומתחתיו, אם תגלול את מסך עוד קצת למטה ישנם גם הפרטים על הפרויקט וגם משבצת ירוקה בה כתוב "תמכו גם אתם בפרויקט"

כשתקליק עליו-תצטרך למלא משמאל: שם פרטי, משפחה, מייל, וסיסמא (איזו שבא לך) לפיכך נרשמת לאתר. ואז תוכל לבחור בסכום שברצונך לתת. כל שתוכל יהיה מבורך.

לאחר מכן אשמח אם תכנס לתגובות בלשונית שמימין ותפרגן...זה עוזר לבאים בתור.

http://www.headstart.co.il/project.aspx?id=438  

עוד חשוב לי לציין ולהזכיר: עזרתך חשובה לי מאוד ואיתה גם תחושת הנעימות שלך בעניין. מה שנכון בעינך טוב מספיק בעיניי.

תודה, פנינה רינצלר, 052-343-4039

 

Fade

 מופע הפרידה של רענן פררה ורועי נווה. הקומדיה זוכת פרס השחקנים.

"הצגה נדירה בנוף התיאטרון הישראלי" (תרבות היום)

18-19/6, תמונע, 20:00, כרטיסים: 03-5611211 - 50% הנחה ב"לאן" ומאות ארגונים

31/5, עכו, 21:00
כרטיסים: 04-9914222

 

מחשבים – תיקון

שחר נגר: 050-764-8002

 

מונולוגים ודיאלוגים לשחקנים/ות:

כתבו אלינו ונשלח: (הדוא"ל שלנו)

קישור קבוע

סיכות

מיום ליום אנו הולכים ונעשים דומים יותר ויותר

למפלצת הניבטת מולנו במראה.

(א.)

--------------

"ברצוני לאמץ את כולכם אל לבי ולומר לכם

כי הדבר אשר הכתיב את בואי למקום זה,

הוא הרגש הטהור והאציל של בן גזע נבחר,

אל בני גזע נבחר".

(היטלר במחזה "היטלר")

--------------

"ניתן לך הזדמנות להתבטא, דוקטור.

אתה יכול להיות שקט. פשוט לא הייתי רוצה

להוריד את המחסום מהפה שלך"

(פאולינה במחזה "העלמה והמוות")

--------------

קטן זה יפה.

אינטימי זה נכון.

(אינטימיזציה של האירוע האמנותי)

-------------- -------------- --------------

הטלוויזיה החברתית

סרטונים ומבזקים   

(אהוד שם טוב, 052.5433100)

-------------- -------------- --------------

הירקון 70

מהדורת חדשות שבועית

(הירקון 70)

-------------- -------------- --------------

קישור קבוע

אמיר אוריין - תיאטרון החדר

רחוב הירקון 29, תל אביב 6801138
טל: 03-5171818.  פקס: 03-5160706. 
דוא"ל: info@roomtheater.co.il